אין היתר לפסול את ההיתר

היתר המכירה אינו דחוק כלל, וניתן היה להקל אף יותר * לדעת רוב הפוסקים שביעית בזמן הזה מדרבנן, ויש אומרים ממידת חסידות בלבד * מחלוקת הפוסקים באיזו שנה חלה שנת השמיטה * היתר אמירה לנוכרי באיסור דרבנן ובשעת הדחק * רוב הפוסקים סוברים שבעלות הנוכרי מפקיעה חובת שביעית מהקרקע * לדעת רוב הפוסקים, פירות שגדלו בשביעית באיסור או לא הופקרו אינם נאסרים באכילה * מסקנה: החרם החרדי על היתר המכירה חסר בסיס הלכתי, ומהווה פגיעה בכבוד התורה של הרבנים המתירים

ציטוט: "היתר המכירה אינו נוטה לקולא אלא לחומרא, שכן מעיקר הדין בשעת הדחק היה אפשר להתיר לגמרי כל עבודה בשביעית, וקל וחומר כאשר העבודה נעשית על ידי גוי. והרבנים החמירו להצריך גם מכירה, כדי להפקיע את השדות מחיוב שביעית. ואף לאחר המכירה החמירו לדרוש שהמלאכות שיסודן בתורה ייעשו על ידי נוכרי"