אחר מיטתו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ' זצ"ל

הרב נחום אליעזר רבינוביץ' זצ"ל | צילום: נדב אפרתי

⬅️ מדוע ראוי היה הרב רבינוביץ זצ"ל לשבת בסנהדרין?
⬅️ עמקותו ורוחב ראייתו של הרב רבינוביץ זצ"ל
⬅️ מאבקו ומסירותו של הרב רבינוביץ להקמת בית ספר יהודי בצ'רלסטון
⬅️ יחסו של הרב רבינוביץ זצ"ל לרעייתו הרבנית רחל מלכה זצ"ל

החובה לעלות לארץ

⬅ האם ישנה חובה על כל יהודי העולם לעלות לארץ ישראל?
⬅ מה נכלל במצוות יישוב הארץ הציבורית ומה במצווה הפרטית?
⬅ האם מצוות אחרות גוברות על מצוות יישוב הארץ?
⬅ הטור לעילוי נשמת הרב נחום רבינוביץ זצ"ל, כמה מילים לזכרו.

סוד גדלותו של הרב קוק

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצל

רבים בדורו של הרב קוק, כולל תלמידי חכמים, תהו כיצד הוא מצליח לשלוט בסוגיות רבות ושונות בהלכה ובאגדה – וכל זאת תוך כדי עיסוק בצורכי הציבור ללא הרף • ההסבר הוא שאצל הרב קוק הכול היה תורה, וכל תחום שעמו נפגש התקשר אצלו לסוגיות שלמות • עוד על גדלותו של מרן הרב קוק זצ"ל: מדוע דלק אצלו האור עד שעה מאוחרת, מה העיד עליו עגנון אחרי שלמד אצלו תשע שעות ברציפות, ומה היה קורה אילו היו מתרגמים את אורות התשובה לאנגלית

ז'בוטינסקי – החזון, המסירות והאמונה

⬅ מדוע יש חשיבות בהזכרת דמויות גדולות כז'בוטינסקי?
⬅ מה היה היחס של זאב ז'בוטינסקי כלפי תורת הרב קוק?
⬅ על מה ויתר ז'בוטינסקי עבור הצלת חיי יהודים?
⬅ מפני מה חי זאב ז'בוטינסקי חיי נדודים וצער?
⬅ אילו עמדות של ז'בוטינסקי רלוונטיות גם היום?

תורת הסוד ומשמעותה

⬅ האם בכל דבר יש סוד? כיצד משפיעה תורת הסוד על חיינו?
⬅ האם יש קשר בין בחירות כושלות לסודות הנסתרים?
⬅ מה היחס הנכון לפשרות בחיים?
⬅ מדוע המוני בית ישראל מעריצים את רשב"י?
⬅ מה עדיף – אוצר בית דין או היתר מכירה?

כיצד הציבור קובע מנהגים?

חכמים קובעים את התקנות והסייגים למען עם ישראל, וכל תקנה תלויה בקבלת העם • עם זאת, אין לחשוש שמא העם יחפש רק הקלות; עובדה שמנהגים רבים התקבלו בישראל לאורך הדורות, למרות הקושי שבהם • חבישת כיפה על הראש, פסוקי דזמרה וצום מלא בתעניות החורבן – אלו רק חלק מהמנהגים שעם ישראל קיבל על עצמו, עד שהפכו לחובה • קבלה של מנהג, לקולא או לחומרא, נחשבת רק אם יש לה בסיס הלכתי • מנהגם של שומרי התורה והמצוות הוא הקובע מה יתקבל

"מנהגם של אנשים שמנוכרים לתורה ומצוות ואינם שומרים מצוות – אינו בעל תוקף של מנהג. רק מנהג של דתיים שרואים עצמם מחויבים לתורה ולמצוות – נחשב כמנהג שיש להתחשב בו לקולא או לחומרא. נראה שגם למנהג של מסורתיים יש משקל מסוים"

רבנות צריכה לייצג את העם

סמכות הפסיקה נמצאת בידי החכמים המייצגים את כל העם ומקובלים על הציבור • בעבר הסנהדרין ייצגה את כל שבטי ישראל, והכריעה מתוך דיון משותף • מאז שבטלה הסנהדרין – ממלא מקומה הוא עם ישראל לדורותיו: ההלכה נפסקת בידי רוב החכמים, אבל גזירה שלא התקבלה בציבור מתבטלת • העם בימינו אינו נופל במדרגתו מדור התנאים, רווי הצדוקים והאפיקורסים, וגם לו יש סמכות • חזון הרבנות הראשית הוא לחזור לימי בית הדין הגדול, לכן עליה לשאוף לכלול את כל החוגים, מתוך כבוד והקשבה הדדית

"הרעיון שעמד בבסיס הקמת הרבנות הראשית הוא להתקדם לקראת בית הדין הגדול, שבו יתרכזו החכמים מכל החוגים והעדות וממנו תצא הוראה לישראל. הופעה כזו של תורה תרומם את מעמד התורה והמצוות בקרב כל ישראל. התנאי הבסיסי הוא המאמץ לכלול את החכמים מכל החוגים"

פניו האמיתיות של הרצי"ה

מאז פטירת הרצי"ה קוק נעשים מאמצים להשחיר את פניו ולהציג אותו כקנאי חשוך • רצח האופי הזה נעשה במכוון בידי השמאל החילוני, שהרצי"ה סיכל את חלומו לשלוט על המדינה והחברה • הרצי"ה אכן השפיע על גבולות המדינה ועל עיצוב דמותה של הציונות הדתית, אך כל זאת מתוך בירור אמוני ואהבת ישראל • יש בציבור הדתי כאלה שמאמינים לתדמית המעוותת, ומאמצים תפיסה חשוכה וצרה בטענה שזו דרך הרצי"ה • אולם העדויות על מפגשיו עם אנטי-דתיים, רפורמים ואפילו כמרים מוכיחות את פתיחותו ורוחב אופקיו

"שנים לאחר פטירתו, התיאור השקרי אודותיו כאדם צר אופקים וקיצוני החל להשפיע על חלק מהציבור הדתי, שסובר שהאמת התורנית נמצאת בתפיסה החרדית צרת האופקים, שצריך להוסיף עליה על פי תפיסתו רק את מצוות יישוב הארץ במשמעותה המצומצמת. היום הם נוטים לנהל בשמו מלחמות דת"

הרב שאר ישוב זצ"ל

גדולתו ושאיפותיו הנשגבות של אבי הרב שאר ישוב – הרב הנזיר • הרב שאר ישוב גדל כנזיר מבטן, הלך בדרכי הקודש של אביו והתחבב על גדולי ירושלים • בגיל שש עשרה ביקש להתיר את נזירותו כדי להצטרף למחתרת • רומם את חיפה ואת הרבנות הראשית • במכתב סיפר על היוזמה הראשונה לשילוב תורה וצבא בימי המחתרות • בתש"ח פעל נגד המוחים על שירות בני ישיבות • את החוברת שהודפסה בזכותו בעניין, ראה רק אחרי שובו מהשבי • תמך במפעל 'פניני הלכה'

ציטוט: "בהשתדלותנו סוכם על הקמת 'ישיבה לוחמת' על הגנת העיר העתיקה והועמדו לרשותנו בית כנסת ופנימייה, וכן סוכם עם פיקוד הרובע על סדר יום: שמונה שעות לחימה בעמדה, שמונה שעות תפילה ולימוד תורה, ושמונה שעות לאכילה מנוחה ושינה וכל צורכי האדם"

דרכו של מרן הרב קוק בפסיקת הלכה ובהנהגת הרבנות

גדולתו הייחודית והכוללת של הרב זצ"ל בתורתו, באישיותו ובעבודת ה' שלו • גישתו בפסיקה: לחשוש לדעות השונות היכן שאפשר, ורק בשעת הדחק לסמוך על שיטות המקלים • צערו של הרב על היתר המכירה והימנעותו המכוונת מלבסס אותו יותר • יחסו האמביוולנטי לכהונתו ברבנות • דרכו של הרב קוק בהנהגת הרבנות ובהיתר המכירה, לעומת דרכו של הרב עובדיה • המקרים הנדירים שבהם יצא הרב בעוז נגד החולקים עליו • ה"חיסרון" של הרב קוק שנתן מקום לחולקים עליו לבסס את טעותם

ציטוט: "פוסק רגיל, לאחר שמכריע את ההלכה אינו נותן יותר מקום לחולקים, אלא מעצב קו ברור ומחזק אותו. דוגמה לכך אפשר ללמוד מהרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאחר שבירר וחיזק את היתר המכירה כדרכו של מרן הרב קוק לא הביע צער וכאב על הצורך לסמוך על ההיתר, וכנגד המלעיזים על פסקו יצא בתוקף"