התחסנות מפני נגיף הקורונה

כדרך שבה פוסקים בכל שאלה הלכתית ורפואית, גם בשאלת קבלת החיסון החדש נגד נגיף הקורונה יש ללכת אחר דעת רוב הרופאים שממליצים להתחסן • אין טעם בקריאה של מאמרים השוללים את החיסון, מפני שאין לקורא שאינו איש מקצוע יכולת לבקר את הטיעונים ולבדוק את הנתונים • יש לבצע בדיקות היריון בסיסיות שכלולות בביטוחים הרפואיים הנפוצים ולהימנע מבדיקות נוספות שעולות ממון רב • ככלל, אין לשואל לחזור ולשאול רב נוסף לאחר שהרב הראשון אסר, אך במקרים מיוחדים ייתכן היתר גם לזה

העובדה המוצקה היא שעמדת רוב ככל הרופאים היא שחשוב מאוד להתחסן, ולכן כך היא עמדתי. אינני טוען שלעולם הרופאים לא טעו, להפך, ברור שפעמים רבות הרופאים טעו, ואף על פי כן הורו חכמים לשמוע לרופאים, מפני שהשומע להדרכתם טועה פחות, ובטווח ארוך התועלת הצומחת משמיעה להדרכת הרופאים מרובה מהנזק האפשרי

שאלה: שמעתי שמועות שונות שהחיסון נגד וירוס הקורונה מסוכן, ויש אנשים רציניים שטוענים שבכל העסק הזה יש מזימה זדונית של אילי הון לנצל את האנשים לצורכיהם או כדי לקדם את תפיסת עולמם. האם לדעת הרב ראוי להתחסן או שיש לחשוש לדעת השוללים? השואלים צירפו מאמרים שונים, ושאלו אם אני מוכן לעיין בהם ולהתייחס לטיעוניהם.

תשובה: הדרכת התורה היא שבענייני רפואה יש לנהוג כפי המלצת רוב הרופאים, שהואיל ומצווה לאדם לשמור על בריאותו, והרופאים הם המומחים לכך, מצווה לשמוע בקולם. וזה בכלל מה שאמרו חכמים: "ורפוא יירפא – מכאן שניתנה רשות לרופא לרפאות" (ברכות ס, א).

אומנם ייתכן שיש רופאים ומומחים שמכירים את תחום הרפואה היטב, ודעתם נוטה להתנגד לחיסון, וכיוון שהם בטוחים בכך נכון שינהגו כפי עמדתם המקצועית. וראוי שיתעמקו במחקריהם כדי לנסות להוכיח את עמדתם, ואולי יועילו בכך לכל העולם. כמו שבתחילה ממציאי החיסונים היו מיעוט ורוב הרופאים התנגדו להם, ולבסוף הצליחו להוכיח את עמדתם. בכל אופן, מי שצריך לקבוע אם טענות המתנגדים לחיסון משכנעות הם רוב המומחים בתחום הרפואה.

מדוע אינני מעוניין לקרוא את החומר המצורף

לגבי קריאת החומר המצורף, אינני מעוניין לקוראו, מפני שאינני מומחה בענייני רפואה ולכן אין בידי כלים לבחון את הטיעונים, ואין בידי כלים לבחון האם המאמרים נכתבו ידי אנשים אמינים או מאחזי עיניים.

לעומת זאת יש בידי יכולת להבחין בעובדה המוצקה שעמדת רוב ככל הרופאים היא שחשוב מאוד להתחסן, ולכן כך היא עמדתי. אינני טוען שלעולם הרופאים לא טעו, להפך, ברור שפעמים רבות הרופאים טעו, ואף על פי כן הורו חכמים לשמוע לרופאים, מפני שהשומע להדרכתם טועה פחות, ובטווח ארוך התועלת הצומחת משמיעה להדרכת הרופאים מרובה מהנזק האפשרי. קל וחומר כיום, ששיטות המחקר התפתחו ונעשו יותר מדויקות ועומדות לבחינה בפני שאר החוקרים בכל העולם, וממילא אחוז הטעויות של הרופאים פוחת.

הולכים אחר הרוב

גם אם יש רופאים אמינים שסבורים שעדיף שלא להתחסן, לפי ההלכה יש לנהוג כפי הרוב. יסוד זה מהתורה, שנאמר לגבי מחלוקת בבית הדין בין הדיינים: "אחרי רבים להטות" (שמות כג, ב). למדו חכמים מזה לכל הדינים, שהולכים אחר הרוב (ראו חולין יא, א-ב). וגם במחלוקות שבין רופאים הולכים אחר הרוב (שו"ע או"ח תריח; פניני הלכה ימים נוראים ח, 5). קל וחומר כאן, שעמדת הרוב ברורה ומוצקה.

ראוי להוסיף שכלל זה הוא יסוד לכל החיים, שכן מי שאינו סומך על הרוב, וכן אינו סומך על חזקת כשרותם של אנשים שלא הוכח שהם משקרים, יימצא כל חייו בספקות. מפני שלא יוכל לסמוך על שום תעודת כשרות שמא המשגיח היה רמאי, ואף אם היה ישר, אולי בעל העסק הצליח לרמות אותו. ולא יוכל להתחתן כי אולי לא אמרו לו הכול. וגם אם התחתן, לעולם לא יוכל לבטוח באשתו, כי אולי החליטה לבגוד בו ולהפילו בפח. ולא יוכל להוליד, כי מי יודע מה יקרה. ואם יוליד ילדים, לא יוכל לבטוח בהם, כי אולי הם מנסים לפגוע בו כדי לרשת את כספו. ולא שאין מקרים בודדים שאנשים רימו ובגדו, אלא שבלא סיבה מוצקה, הולכים אחר הרוב והחזקה ולא חוששים. ואם יש מי שמעלה חששות, הולכים אחר רוב המומחים שמכירים את הנושא.

אילו בדיקות צריך לבצע בהיריון

שאלה: האם אישה בהיריון צריכה לבצע בדיקות שונות למצבה הבריאותי ולמצבו של עוברה, או שמא עדיף שתסמוך על ה' שיעשה הטוב בעיניו ולא תבדוק דבר?

תשובה: בכלל המצווה לשמור על הבריאות, מצווה לקיים את הבדיקות המומלצות על ידי הרופאים, בלא להפריז בחששות ובבדיקות שאינן נצרכות לפי רוב הרופאים. במדינת ישראל, שבה יש כיום רפואה ציבורית טובה, ניתן לומר שמצווה לקיים את הבדיקות שממומנות בעיקרן על ידי קופות החולים, ולמי שיש תוספת ביטוח, על ידי הביטוח.

כלומר, אם מערכת הבריאות לא מממנת בדיקה מסוימת לכל הנשים, משמע אין בה כל כך צורך. ואישה שהחליטה להדר יותר בשמירת הבריאות, ולשם כך הוסיפה ביטוח על הביטוח הרגיל, ממילא ראוי שתלך לפי הקו שקבעה לעצמה, ותעשה בדיקות שמממנים לה בעקבות תוספת הביטוח.

אולם בדיקות נוספות אין צורך לבצע. שכן אם קופות החולים אינן מממנות אותן, אפשר להניח שבדרך כלל אין בהן הכרח, והן נועדו למקרים של בעיות מיוחדות. כמו כן אישה שחוששת מדבר מסוים, תשאל את הרופא שמטפל בה.

בדיקת אישה על ידי רופא

שאלה: האם מותר לאישה להיבדק אצל רופא?

תשובה: מותר, מפני שהרופא עוסק במלאכתו, ומגעו במטופלת מקצועי לצורך רפואה. בנוסף לכך, אם ייתפס כנוהג בחוסר צניעות פרנסתו תיפגע.

אומנם לגבי איסור ייחוד, על הרופא והמטופלת להקפיד שלא יהיו לבדם בחדר נעול, או שיהיה ידוע שאולי אחד מאנשי הצוות ידפוק בדלת כדי לדבר עם הרופא, ואם לא יפתח יתעורר חשד.

כאשר הרופא מטפל במקום שבו אין אנשים נוספים, וגם לא אשתו של הרופא, האישה צריכה לבוא לבדיקה עם בעלה או אחותה או אמה.

ככלל, יש להעדיף רופאים יראי שמיים, משום שתחום רפואת הנשים מצריך רגישות מיוחדת להלכה. לדוגמה, כאשר אישה נצרכת למניעת היריון בעת הנקה או לאחריה, הכדורים שנועדו לכך עלולים לגרום לדימומים מטמאים, ועל הרופאים להיות מודעים לכך ולעשות ככל יכולתם למניעת דימומים אלו. כמו כן, כאשר נדרשים טיפולי פוריות או הפסקת היריון, יש להכיר את ההלכה כדי להציע את הטיפול המתאים גם מבחינה הלכתית. גם רופא שאינו מדקדק במצוות, אם ידוע שהוא מכיר את ההלכה ומכבד את שומריה, ויודע להציע להם את הטיפול המתאים מבחינה הלכתית, נכלל לעניין זה בהגדרה של רופא ירא שמיים.

אומנם בשעת הצורך אפשר ללכת לכל רופא, ובמקרה שמתעוררת שאלה להתייעץ עם רב.

רפואה פרטית

שאלה: האם יש להעדיף רופא פרטי בתשלום מיוחד?

תשובה: במדינת ישראל שבה הרפואה הציבורית מהטובות בעולם, בטיפולים שגרתיים עדיף ללכת לרופאים שעובדים במסגרת קופת החולים, הן מפני שאין צורך להוציא כסף על טיפולים שאדם זכאי להם, והן מפני שכאשר אדם שאינו עשיר במיוחד הולך לטיפול פרטי, יש חשש שכדי לחסוך תשלומים נוספים יימנע מבדיקות ומטיפולים נצרכים.

עוד כדאי להוסיף שעדיף ללכת לרופא או לרופאה קבועים, מפני שבעיות שונות נפתרות בדרך של ניסוי וטעייה, וככל שהרופא יכיר יותר את המטופל, כך הוא יידע להתאים לו את הטיפול הנכון. אבל אם בכל פעם שתתעורר בעיה המטופל יחליף רופא, מסתבר שפתרון הבעיה יארך זמן רב.

אומנם פעמים שיש צורך לפנות לרופא מומחה נוסף, ועדיף לעשות זאת בתיאום עם הרופא הקבוע.

דיני שאלת חכם

שאלה: אדם ששאל חכם בשאלת מראה של דם הנוגעת לאיסור נידה או בהיתר הפלה במקרה שנמצא שהעובר חולה מאוד, וקיבל תשובה שהדם מטמא או שאסור להפיל, האם מותר לו לשאול חכם אחר שאולי יתיר לו?

תשובה: אמרו חכמים: "חכם שטימא – אין חברו רשאי לטהר. אסר – אין חברו רשאי להתיר" (נדה כ, ב). לפיכך, השואל חכם אחד ואסר לו את המראה או אמר לו שאסור להפיל, לא ישאל חכם אחר כדי שאולי יתיר לו (עבודה זרה ז, א). שתי סיבות לכך. האחת, שהואיל וכבר נפסקה הלכה שהמראה אסור, חל עליו האיסור ולא ניתן להתירו. שנייה, משום כבודו של החכם הראשון, שאין ראוי לערער על הוראתו.

אומנם בשעת הצורך, כגון שהשואל מחפש מאוד היתר לשאלתו, או כגון שהשואל הוא תלמיד חכם שמעוניין לברר יותר לעומק את שאלתו, מותר לשואל לשאול חכם נוסף, ובתנאי שיאמר לו שכבר שאל חכם פלוני ואסר. ואזי אם החכם השני יצליח לשכנע את החכם הראשון שטעה אפשר יהיה לחזור ולהתיר את המראה או להתיר לשואל לבצע את ההפלה (תוס' ע"ז ז, א; רא"ש ורמ"א יו"ד רמב, לא; לבוש לא).

כשהחכם השני גדול יותר

יש אומרים שאם ברור לכול שהחכם השני גדול מהראשון, מותר לו להתיר גם אם הראשון לא ישתכנע (ר"ן, מהרי"ק, ערוה"ש יו"ד רמב, סב). מנגד, לרוב הראשונים, אם הראשון הגיע להוראה, האיסור נשאר בתוקפו (רשב"א, ריטב"א, תשב"ץ, רדב"ז). לפיכך, לכתחילה יש להחמיר כדעת רוב הראשונים, ובשעת הדחק, כגון בשאלת ההפלה, אפשר להקל כאשר ברור לכול שהשני גדול יותר.

חוות דעת לעומת פסק הלכה

אם השואל הדגיש שהוא מבקש חוות דעת ולא פסק הלכה, וחיווה הראשון את דעתו לאסור, יוכל לשאול חכם שני, ויהיה מותר לשני להתיר, הואיל ולא יצאה מהחכם הראשון הוראת איסור על השאלה. ויש חכמים שכאשר רואים שלפי דעתם השאלה המובאת לפניהם אסורה, אולם ייתכן שחכם אחר יתיר אותה, אינם פוסקים לאיסור אלא עונים בלשון: "איני יכול להתיר". ואזי אם השואל ירצה, יוכל לשאול חכם שני שאולי יתיר.

הדין בשאלה נוספת או ספק נוסף

האיסור לשאול חכם שני הוא דווקא על גוף אותה שאלה, אבל אם תתעורר שאלה חדשה יוכל לשאול את החכם השני שמתיר, שכן האיסור חל רק על גוף השאלה שעליה הורה הראשון לאיסור (ריטב"א, רדב"ז, רמ"א יו"ד רמב, לא). בשעת הדחק כאשר התעורר ספק נוסף, כגון שהתקבל מידע נוסף חמור יותר באשר למצבו של העובר, אפשר לשאול חכם שני.

כתוב/כתבי תגובה