מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצל

מאמר הדורות

השינויים הכבירים שעבר עם ישראל במאה ועשרים השנים שחלפו מאז שכתב הרב קוק את מאמר הדור, הטעו רבים לחשוב שהוא כבר לא רלוונטי • לצערנו, רבים מהמאמינים כבר לא נותנים אמון בחברה הישראלית ופונים ל’גטאות רוחניים’ • למעשה, רוב מובילי הדעה בישראל עדיין עסוקים באידיאלים של תיקון עולם, ועל כן מוטל עלינו להעמיק בתורה כצוואת הרב קוק כדי להאיר ולרומם את השאיפה הזו

אומנם נכון שיש כיום אכזבה מתנועות אידיאולוגיות. הרבה חלומות התנפצו אל סלעי המציאות. אך למרות כל זאת, רובו הגדול של הציבור מאמין שבכוח המחשבה והתכנון אפשר לשפר ולתקן את העולם. אל מול תנועה כזו, שהיא המובילה עד היום, צריך להציב חזון

מאמר 'הדור' שבספר 'עקבי הצאן' הוא אחד המאמרים היסודיים של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. בו הוא מנתח את אופיו המיוחד של 'הדור' ומתווה דרך לתשובתו ולתיקונו. הרב מבאר שעוזבי התורה בדורות הקודמים היו בדרך כלל אנשים קלי דעת או מושחתים, ואילו בדורנו ישנם אנשים איכותיים, בעלי דעה ושאיפות מוסריות, שעוזבים את התורה. הם מחפשים אמת שלמה וגדולה, שיש בה בשׂורה לתיקון העם והעולם. ולפי מה ששמעו ולמדו על היהדות, נדמה להם שהתורה עוסקת בשאלות פרטיות של כשרות וכדומה, ואינה יכולה להציע דרך להתמודד עם השאלות הגדולות של האדם, העם והאנושות. "דורנו דור נפלא… קשה מאוד למצוא לו דוגמה בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד – גם רם ונשא. הוא כולו חייב, גם כולו זכאי" (עמ' קח).

כיצד צריך לפנות אל הדור

האיומים בעונש, בעולם הזה או בעולם הבא, אינם משפיעים על הדור. "הוא לא יוכל, גם אם ירצה, להיות כפוף ושחוח… הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה" (עמ' קיא).

צריך לדבר אליו דברים גדולים. "הדברים הנמוכים והפשוטים לבדם, אף על פי שהם מלאי אמת וצדק, לא יספיקו לו" (עמ' קיב).

"לא נעשוק ממנו את כל האור והטוב, את כל הזוהר והעוצמה שרכש לו, כי אם נרבה עליהם, נזריח עליהם, באור של חיים, באור אמת, המנהיר ממקור הנשמה הישראלית. ובנינו יביטו אליו וינהרו" (עמ' קט).

"להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב, מזוקקים ומצורפים… של אוצר החיים לתורת חיים". "לא נחפוץ לדכא תחת רגלינו, לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים והרעננים, המסתערים ומתרוממים. כי אם נאיר לפניהם את הדרך, נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כוח לב" (עמ' קטו).

האם מאמר הדור שייך לימינו

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצל
מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצל

רבים מלומדי מאמר הדור סוברים שכל עיסוקו הוא בחלוצים שעלו לארץ במסירות נפש, ייבשו את ביצותיה, הפריחו את שממותיה בהקמת יישובים, לחמו על הקמת מדינה עברית, וגידלו דור צעיר של חלוצים ולוחמים. נשאלת השאלה, האם קרוב למאה ועשרים שנה אחר כתיבת מאמר הדור, ניתוחיו ומסקנותיו של מרן הרב עדיין תקפים?

גישות שונות נאמרו בסוגיה זו, וננסה לסכמן בקיצור.

גם בדורנו ישנה חלוציות, אלא שנחבאה קמעא

יש אומרים: דבריו של מרן הרב זצ"ל שרירים וקיימים. גם היום ישנם רבים שאוהבים את הארץ ומוכנים למסור את נפשם עליה בהתיישבות ובצבא. עדיין ישנם קיבוצים ויישובים, וגם אם נחלש מעמדם, בפועל הם מיישבים את הארץ, ויש להם ממשיכים בדמות המתנחלים. וגם אם נראה כלפי חוץ שרוב הציבור אינו מתעניין כיום בארץ ובבניינה, בפנים כולם קשורים במסירות נפש לעם ולארץ. כמו כן, חיילי הצבא שעושים לילות כימים ומחרפים נפשם למען ביטחון המדינה, מייצגים במידה רבה את רוחו של הדור שעליו דיבר הרב.

דורנו קטן ותאוותן וזקוק למוסר

לעומת זאת יש אומרים: הציבור כיום איננו קשור לשום אידיאלים. הארץ והעם אינם מעניינים אותו. הם חילונים כי הם בורים. נוח להם להמשיך בדרכם, והם גם חושבים שכך יוכלו לספק את תאוותיהם. כדי לקרבם צריך לחשוף בפניהם את העולם שבו הם חיים במערומיו. להראות להם כיצד הרדיפה אחר כסף ומותרות אינה מביאה לאושר אמיתי. לבקר בחריפות את המתירנות המינית, את המשפחות המתפרקות, את השחיתות הציבורית והאישית. לתאר את עונשם של הרשעים בעולם הזה ובעולם הבא. במקביל לכך, להראות להם את היופי שביהדות: שולחן השבת הרגוע, הילדים המחונכים שמכבדים את הוריהם, הנרות היפים שהאישה הנאמנה מדליקה, הבעל שקובע עיתים לתורה. לשם חיזוק דעתם הם מביאים כהוכחה את בעלי התשובה הרבים שאוהבים לשמוע מוסר פשוט ואינם קשורים לרעיונות כלל־ישראליים.

דורנו מחפש את טעם החיים (ניו אייג')

יש אומרים: אנשים כיום כבר לא מאמינים באידיאלים כלליים. ההתיישבות לא מעניינת אותם. גם שאלות כלכליות וחברתיות לא מעסיקות אותם. החיים כל כך מסובכים, מורכבים ומכבידים, שאנשים מסתפקים בחיפוש משמעות לחייהם האישיים. הם מחפשים טעם לחיים. דרך להתמודד עם כל השפע המכביד והמבלבל. תורת החסידות שמתעמקת בנפש הפרטית ומעוררת את הרגש – יכולה לדבר אליהם. גם הרעיונות הפרטיים שבדברי מרן הרב קוק נוגעים לליבם, אבל לא הרעיונות הכלליים.

הפוסט מודרניים

יש אומרים: היום כבר לא מאמינים בעקרונות מוחלטים. כבר אין אידיאליסטים שמוכנים למסור את נפשם על עקרונות. הדור התבגר ואימץ תפיסת עולם מורכבת, שלפיה האמת אינה שייכת לחוג אחד או לתורה אחת. אם נציג לפניו את החזון של תיקון העולם שבתורה, לא יתרשם ויתקרב, אלא להפך, יסלוד מהביטחון המופרז של המאמינים. הוא חושש מתנועות אידיאליסטיות מדי. גם תלמידי הרב קוק, עם ה"משיחיות" שלהם, מפחידים אותו. להט זה היה שייך אולי לתקופת העליות וייבוש הביצות, אך כיום הוא לא רלוונטי. אנשים כיום מחפשים חיים סבירים, הגונים ונוחים.

כדי לקרב את הדור צריך לשלב בין יסודות התורה וההלכה לחיים המודרניים. צריך להפחית ככל האפשר את המתח שבין היהדות לבין הדמוקרטיה הליברלית, בין התביעה לאמת המוחלטת שבתורה לבין הפלורליזם.

מאמר הדור עוסק בכלל האומה

אף שיש אמת מסוימת בכל אחת מהגישות שהוזכרו, את מלוא היקפו של מאמר הדור לא הבינו כראוי. הרב אינו עוסק רק בחלוצים שעלו לארץ, אלא בכלל הדור. המאמר התפרסם בשנת תרס"ו, שנתיים אחרי שעלה מרן הרב לארץ. באותן השנים התגוררו בארץ פחות ממאה אלף יהודים, ואילו בחוץ לארץ התגוררו כשנים־עשר מיליון יהודים, יותר מעשרה מיליון מהם באירופה ובאמריקה. את כל הציבור העצום הזה ראה הרב קוק לנגד עיניו כשכתב את מאמר הדור.

בתוך החברה היהודית הגדולה הזו התחוללה תסיסה אדירה. רבים השקיעו את כישרונם ומרצם בפיתוח המדעים והאומנויות לסוגיהם ובקידום רעיונות חברתיים, וכל זאת מתוך אמונה שבכך יתקנו את העולם. עליהם כותב הרב קוק, שחושך ואור משמשים אצלם בערבוביה. יש להם שאיפות גדולות, אבל בלא תורה לא יזכו לתיקון אמיתי.

הדור הוא התקופה המודרנית

'הדור' הוא התקופה המודרנית, שבה האדם החל להאמין שבכוח המחשבה, היצירה, המחקר, התכנון והיוזמה – יוכל לפתור את כל הבעיות ולשנות את העולם לטובה. המודרנה התחילה לפני כמאתיים וחמישים שנה במערב אירופה, התפשטה אחר כך למזרח אירופה ולערי הבירה שבארצות ערב, ומתקיימת עד ימינו אלה. הרב פונה אל הכוחות 'הצעירים', אף שבפועל חלקם כבר היו מבוגרים, אלא שבמבט היסטורי הם ביטאו את הזרם החדש, הצעיר.

למרות שרבים מראשוני ההוגים והחוקרים האמינו בה', התפיסה שהלכה והתגבשה, שלפיה האדם יכול לקבל אחריות על גורלו ועתידו, גרמה לרבים להתרחק מהדת, שהדגישה את קטנות האדם ותלותיותו. רבים אף טענו שהדת מזיקה ובולמת את פיתוח האנושות, ובמקום לציית לחוקי הדת, יש להשקיע מאמץ בשינויים חברתיים, במחקר מדעי ובפיתוח טכנולוגי, ובכך לגאול את האדם מעוני ומקיפוח, ולאפשר לו לבטא את מלא כוחותיו.

על כל היהודים המוכשרים שפעלו בכל התנועות השונות למען האנושות, דיבר מרן הרב במאמר הדור. חלקם הובילו מהפכות חברתיות למען סוציאליזם או ליברליזם, ורבים אחרים הובילו את פיתוח המדע והאומנות. אחת התנועות שהשתייכו לתקופה המודרנית הייתה התנועה הציונית. לצערנו, מבחינה כמותית השתתפו בה פחות יהודים, וגם מבחינה איכותית, פעיליה היו בדרך כלל פחות מוכשרים. המוחות הגאוניים במדע, בכלכלה ובחברה נתנו את חילם לזרים.

מאמר הדור לדורנו

אומנם נכון שיש כיום אכזבה מתנועות אידיאולוגיות. הרבה חלומות התנפצו אל סלעי המציאות. הפיתוח המדעי והתרבותי בגרמניה לא מנע את השואה. המהפכה הקומוניסטית לא היטיבה לאנושות. גם הערכים הדמוקרטיים והליברליים, שהיטיבו לאנושות, רחוקים מלהגשים את הציפיות הגדולות שתלו בהם.

למרות כל זאת, רובו הגדול של הציבור מאמין שבכוח המחשבה והתכנון אפשר לשפר ולתקן את העולם. זוהי "התנועה המחשבית הכוללת" (עמ' קי). אל מול תנועה כזו, שהיא המובילה עד היום, צריך להציב חזון.

אומנם נכון שאנשים רבים אינם עסוקים ברעיונות כלליים על תיקון העולם וגאולתו בדרך ריאלית, אלא עוסקים בשאלות פרטיות הנוגעות לחייהם ולחיי קהילתם בלבד. גם אם יהיו בעלי כישרונות גאוניים, הם אינם מובילים את התהליכים החברתיים בעולם. הם נגררים. וכשהם עוסקים בתורה, הם מסתפקים בהקמת גטו דתי בשולי החברה, וטוענים שהדור קטן ותאוותן, או מחפש רגשות דתיים, או פשרות נוחות, ולכך הם מנסים לתת מענה.

אולם הקובעים את רוח הדור הם החושבים על תיקון העולם כולו. לשם כך הם עוסקים בפילוסופיה, במשפט, במוסר, במדע, בחברה, בכלכלה, בפסיכולוגיה, בספרות ובאומנות. ההמונים הולכים בסופו של דבר אחריהם, וגם אלה שבגטו מושפעים מהם בעל כורחם.

החידוש הגדול שבדברי מרן הרב קוק הוא שלמרות הצללים המאפילים, ראה את נקודת האמת והטוב שבהם, וקבע שהיא העיקר. הוא לימד אותנו להעריך את כל התנועות הללו, וקרא לנו להתעמק בתורה בגדלות, כדי לשאוב ממנה הארה לכל הכוחות שהתעוררו בדור, כדי להדריכם ולרוממם למען תיקון העולם וגאולתו.

כתוב/כתבי תגובה