הפך הטהור וסגולת ישראל

היוונים ניסו לטמא את כל השמנים, כלומר לגרום לעם להתייוון ולפגוע במושגי הקדושה, אך הסגולה הפנימית של עם ישראל נשארה בטהרתה, שרדה בכל המצבים ואף האירה לאנושות • בין נזקיה של ההשפעה הטמאה: בהשפעת ההלניזם הקדושה נתפסת בטעות כפרטית, מסתגפת ומנותקת מהעולם • סגולת ישראל התגלתה לאורך הדורות, החל מהאבות, בדאגה ובתרומה לאחרים במסירות נפש • לכן יהודים אידיאליסטים, גם אם הם אינם הולכים בדרך התורה והמצוות, מתגלה בהם סגולת ישראל

לאחר שהיוונים כבשו שטחים אדירים ובתוכם יהודה הקטנה, במשך מאה ושישים שנה שלטו בכל הסביבה עד שכולה התייוונה, ואף ביהודה ההתייוונות התפשטה, עד שגם הכהנים הגדולים יאסון ומנלאוס היו מראשי המתייוונים – הם הקימו ליד בית המקדש אצטדיון לתחרויות היאבקות, והעדיפו לחזות בתחרויות מלקיים את עבודת הקורבנות בבית המקדש. נדמה היה שגם היהודים, כמו שאר העמים, עומדים להתייוון לגמרי. אולם הסגולה הפנימית הישראלית נותרה בטהרתה, ולכן כאשר החריפו היוונים את גזירותיהם כנגד הדת, הזיק הנשמתי התעורר. וכשהגיעו היוונים לכפר מודיעין וביקשו להכריח את מתתיהו בן יוחנן כהן גדול לעבוד עבודה זרה, קם מתתיהו והרג את היווני ואת המתייוון שאיתו, ויחד עם בניו הרים את נס המרד ביוונים ובהתייוונות.

נס פך השמן

לא רק שהצלחנו לשרוד בתוך האוקיינוס ההלניסטי ששטף את העולם, אלא שבתהליך ארוך ומורכב היהדות אף פוררה את רוב היסודות האליליים שבהלניזם. האמונה בה' אחד, ערכי המוסר והשאיפה לתיקון עולם הלכו והתפשטו בין אומות העולם, עד שהפכו ליסוד של כל הטוב שבתרבות האנושית

אומנם בית המקדש השני נחרב וכל הישגיהם המדיניים של בית חשמונאי בטלו, אולם בזכות נס פך השמן נתגלתה סגולת הקשר הנצחי שבין ישראל לתורה, שמאירה את החושך מעל לחוקי הטבע, ובזכותה עמדנו במחשכי הגלות הארוכה. במשך השנים התברר שהנס עוד גדול בהרבה: לא רק שהצלחנו לשרוד בתוך האוקיינוס ההלניסטי ששטף את העולם, אלא שבתהליך ארוך ומורכב היהדות אף פוררה את רוב היסודות האליליים שבהלניזם. האמונה בה' אחד, ערכי המוסר והשאיפה לתיקון עולם, שהם יסודות התורה, הלכו והתפשטו בין אומות העולם, עד שבדרכים ישרות ועקלקלות (הנצרות והאסלאם) הפכו ליסוד של כל הטוב שבתרבות האנושית. וכמה שארכה גלותנו, אורם של ישראל והתורה ארוך יותר ומאיר יותר, עד שנזכה להביא שמן חדש וטהור מזיתי ארץ ישראל, שממנו נדליק את מנורת בית מקדשנו, ותמלא הארץ דעה את ה'.

מהי הפנימיות הטהורה

ביאר מרן הרב קוק: "הגויים טימאו את היהדות הגלויה במגעם, נגעו בשמנים הקדושים ושיקצו אותם, אבני מזבח הקודש נתפגלו. אבל בקדושתם נשארו פנימיות הסודות שהם עלומים וחתומים ממגע זר. ודווקא הפנימיות היותר נשמתית. כי המבטאים אשר לסודות כבר באו פריצים וחיללום" (אורות התחיה סג). כלומר, לא רק הצדדים החיצוניים נטמאו, אלא גם השמנים הקדושים, אבני המזבח וביטויי התורה. לדוגמה, מושג הקדושה נתפס בנצרות כקשור לסיגופים, למוות ולפרישות מהחיים. תפיסה זו השתרשה עד שכאשר יהודים מנסים להסביר ולדמיין מיהו אדם צדיק, מחמת טומאה זו עולות בראשם דמויות שרחוקות מאבותינו הקדושים, אשר מתוארים בתנ"ך ובדברי חכמים כגיבורי חיל, אנשי מעשה, שמקדשים את החיים.

אבל את שורש הנשמה של ישראל אי אפשר לשנות, אותה לא ניתן לטמא והיא היסוד שמכוחו נמצא השמן הטהור שממנו צמחה הישועה, וכפי שביאר מרן הרב: "פנימיות זו, שהיא נשמת הנשמה העליונה, קבועה היא בנשמה הסגולית אשר לישראל, ואינה זזה ממנה, כל זמן שהקישור לכללות האומה ולצביונה חי בקרבו, כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצלחת האומה הישראלית, אף על פי שאינו יודע לקרוא בשם ולפרש את צפונותיו, ואפילו אם הוא טועה במעשיו ודעותיו – תוכו קודש קודשים הוא".

השאיפה הלאומית, שרוצה בכבוד ישראל וברכתו בארץ החיים, נובעת מהסגולה שמתבטאת בשמן הטהור. קל וחומר כאשר השאיפה הלאומית הזאת מתעלה לגילוי תורת ארץ ישראל.

סגולת ישראל

מהי סגולת ישראל? השאיפה העמוקה לדרוש צדק ואמת, להוסיף טובה וברכה לעולם ולהמשיך ולהתעלות בזה עד אין קץ. כאשר אברהם אבינו פתח את אוהלו לאורחים שנראו כעובדי עבודה זרה, הוא לא עשה זאת כי נצטווה על כך או כי קיווה לשכר טוב, אלא כי אהב את הבריות. כך אנו מוצאים את אברהם אבינו ואת בנו יצחק אבינו עוסקים בחפירת בארות, פעולה שיש ממנה ברכה, כי מהבארות ישאבו מים להחיות עם רב. כך אנו מוצאים את יעקב אבינו עובד בחריצות ובנאמנות במרעה הצאן, גם שלא לצורכי עצמו ורווחיו, כדי להוסיף רווחה לעולם. כמו כן אנו מוצאים אצל יוסף הצדיק, בנו של יעקב אבינו, שאף שהיו לו כל הסיבות להתייאש ולהיות ממורמר על שנמכר לעבד, לא איבד את חיוניותו, ובכל מקום שאליו התגלגל השתדל להיטיב את מצבם של הסובבים אותו, עד שהציל את הממלכה המצרית מרעב נורא. גם יהודים בני ימינו, מדענים ופעילים לתיקון החברה, שעיקר מגמתם לתרום לרווחת האנושות, הולכים בזה בדרך האבות.

כאשר משה יצא מארמון פרעה וראה נוגשׂ מצרי מכה עבד עברי, אף על פי שידע שאם יגן על העבד יסכן את חייו, היכה את המצרי והושיע את העבד. בעקבות זאת איבד את מעמדו כנסיך מצרים ונאלץ לברוח למדיין כדי להציל את חייו. גם במדיין, כאשר ראה שהרועים מקפחים את בנות יתרו, לא יכול היה לעמוד מנגד. תוך שהוא מסתכן בתגרה עם בני המקום, הוא נאבק על זכותן לקבל את התור המגיע להן בהשקיית הצאן מהבאר. מתוך כך המשיך להתעלות עד שנעשה ראוי להנהיג את עם ישראל ולקבל את התורה מסיני.

כאשר רות המואבייה החליטה להצטרף אל חמותה נעמי בדרכה חזרה לבית לחם שבנחלת יהודה, היה זה מפני שלא יכלה לעזוב אותה גלמודה בצערה הנורא. נעמי, שהייתה אחת הנשים המיוחסות ביהודה, עמדה לשוב אל מולדתה מובסת, אלמנה מבעלה העשיר ושכולה מבניה. רות הרגישה חובה מוסרית ללוות אותה ולעמוד לימינה. מתוך כך נפתח ליבה לאמונה בה', והיא התגיירה וזכתה להיות אם מלכות בית דוד.

סגולת ישראל שמתגלה ביהודים אידיאליסטים

ביאר מרן הרב קוק שגם כאשר יהודי "טועה במעשיו ודעותיו, תוכו קודש קודשים", ובתנאי "שהקישור לכללות האומה ולצביונה חי בקרבו. כל זמן שהוא חפץ בכלל באושר והצלחת האומה הישראלית". כי טובת האומה הישראלית להוסיף טובה וברכה בצדק ואמת.

באיגרות אחדות נתן מרן הרב קוק עצות חינוכיות לר' דב מילשטיין, סוחר עצים אמיד מוורשה, שבניו עזבו את דרך התורה והמצוות. האב התלבט האם לתמוך בהם מבחינה כספית בלימודיהם באוניברסיטה ובעסקיהם, או שמא כיוון שנדבקו למינות, שכל באיה לא ישובון, יש להרחיק אותם ולשבת עליהם שבעה, כעצת רבו האדמו"ר מפאריסוב. מרן הרב כתב לו: "שבאמת אם היו בניו קשורים לכל הפחות לאומה הישראלית ברעיונם, והיו מחובבי ציון או ציונים, היה יותר נקל להשיבם לאיתן דרך ה'… מכל מקום גם עכשיו שהרחיקו ללכת אין להתייאש מהם כלל", שכן לאחר שאור ה' על ידי תורתו הקדושה כבר הופיע בעולם במשך אלפי שנים, "כבר אין לנו אותה המינות הארורה אשר כל באיה לא ישובון שהייתה בימים הראשונים. עכשיו אפילו הדעות היותר רעות עומדות הן על הבסיס של בקשת היושר והצדק, שבאמת… הוא דרך ה' שציווה אברהם אבינו ע"ה את בניו ואת בני ביתו לעשות צדקה ומשפט… על כן לדעתי, לנפולים כאלה צריך להסביר… כי יסוד מטרתם היא באמת רצויה" (אגרות א, קיג).

כלומר, אף שלא היו ציוניים, כיוון שהיו להם אידיאלים טובים, ומבחינתם הם לא בגדו ביהדות אלא סברו שהיא מקור ההשראה החיובי שלהם, הסגולה הפנימית נותרה בהם.

הרב ארי יצחק שבט בירר את סיפור חייהם של הבנים הללו. אחד מהם נעשה יו"ר הבנק הפולני הלאומי, ולאחר שאביו עלה לארץ וירד מנכסיו, תמך כספית באביו ובאחיו הבכור ובמשפחתו שהיו דתיים וחיו בארץ. הוא עצמו נישא לגויה ונרצח בשואה. הבן השני עבד במשרד החוץ של פולין. בנישואיו השניים התחתן בטקס דתי עם יהודייה ממשפחת רוטשילד. הוא עוד הספיק לברוח לארצות הברית, ויש לו נכדים ונינים שקשורים ליהדות. כאשר קמה מדינת ישראל, הציע לו בן גוריון את תיק שר החוץ, אך הוא סירב בטענה ש"אלוקים לא ייעד את היהודים כדי לגדל פרדסים".

המצוות הכלליות

כמדומה שגם חסרון הבנת המצוות הכלליות, כמו יישוב הארץ, הגנת ישראל והשירות הצבאי, נובע מהשפעת הטומאה הזרה שדבקה בחיצוניות הדת במשך הגלות, עד שהקדושה מתגלה רק בחיי הפרט, ובכל ענייני הלאומיות הכלליים אין קדושה ומצווה, אלא הכול חול. אולם האמת הפוכה: עיקר הקדושה מתגלה בכלל ישראל, ומתוך כך היא נמשכת לחיי הפרט. כלל ישראל קיבל את התורה והמצוות על מנת לקיימן ולחיות בהן בארץ ישראל, ורק מתוך כך נמשך החיוב לכל יהודי ויהודי, ואף ליהודים שבחוץ לארץ, כדי שלא יהיו הדברים חדשים עליהם כשיחזרו לארץ (ספרי עקב לז).

גם בדורות האחרונים, מי שמסתכלים על הפרטים בלבד התנגדו למצוות העלייה לארץ, ומתוך שלא ראו את הכלל הפיצו עלילות כאילו התנועה הציונית גרמה לעזיבת התורה והמצוות. אולם האמת הפוכה: למרות שכופרים רבים פעלו במסגרת התנועה הציונית, ואף ביקשו לחלן את העם, בפועל, בזכות התנועה הציונית ופעילותה למען מצוות הכלל – יישוב הארץ וקיבוץ הגלויות – העם היהודי ניצל מבחינה חומרית ורוחנית. סיבות רבות גרמו לחילוניות, העיקרית שבהן היא הקושי שלנו להתמודד עם ההשכלה והסביבה המודרנית. העלייה לארץ לא הייתה הגורם לבעיה אלא הפתרון. לכן בכל קהילות הגולה אחוז המתבוללים והחילוניים גדול לאין ערוך מאשר בארץ. מי שאינו רואה זאת כופר בקדושת המצוות הכלליות, וגם נוהג בכפיות טובה כלפי היהודים שפעלו במסגרת התנועה הציונית במסירות נפש למען העלייה, ההתיישבות והביטחון.

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.