על מה נידון האדם?

לצד הדין של כלל ישראל, שהוא העיקר בימים הנוראים, נידון גם כל יחיד ויחיד • דין היחיד הוא בעיקר על העולם הבא, כלומר בעולם הנשמות ולאחר תחיית המתים • הדין על העולם הבא כולל גם את הדרך אליו בעולם הזה – האם האדם יזכה לתנאי חיים שיסייעו לו בתורה ובמצוות, ואילו ניסיונות יזדמנו לו כדי לממש את ייעודו • הגמול אינו ניכר בעולם הזה, כדי לאפשר בחירה חופשית. אבל לרוב, מי שבוחר בדרך הטובה ויודע להביט לעומק – מבחין בכך שהוא זכה בברכה לטווח הארוך

למדנו בטור הקודם שעיקר הדין והתפילה בימים נוראים הוא על כלל ישראל, שמגלים את מלכות ה' בעולם ועל ידי כך מתקנים אותו. בטור זה נברר את דין היחיד, כאשר הכוונה המשובחת ליחיד היא שיזכה להצטרף עם כלל ישראל לתיקון עולם במלכות שד-י.

אמרו חכמים (ראש השנה טז, ב) שבראש והשנה ויום הכיפורים הצדיקים נידונים לחיים והרשעים למיתה, וכפי שנלמד בהמשך הכוונה לחיי העולם הזה והעולם הבא כאחד.

שני שלבי העולם הבא

כלל השכר נקרא חיים, והעונש נקרא מוות. חיים פירושם קרבה והתחברות לה' מקור החיים, שעל ידן האדם זוכה לכל הטובות שה' משפיע בעולם הזה, בעולם הנשמות ובעולם הבא. השכר שבעולם הבא גדול לאין ערוך מתענוגי העולם הזה, שאינם אלא השתקפות חיוורת של שורש התענוג

חיי העולם הבא מורכבים משני שלבים. השלב הראשון מתחיל לאחר פטירתו של האדם, אז נשמתו עולה לעולם הנשמות, שבו גן עדן לצדיקים וגיהינום לרשעים. השלב השני יגיע לאחר שיושלם תיקון העולם בתחיית המתים, אז ישובו הנשמות להתאחד עם הגוף, ויחד עמו יתעלו בלא סוף (רמב"ן שער הגמול; רמח"ל דרך ה' חלק א, פרק ג).

העולם הבא על שני שלביו נקרא גם עולם האמת, מפני שלעומת העולם הזה, שבו השקר גובר והתדמית החיצונית מסתירה את המהות הפנימית – בעולם הבא מתבררים מעמדו האמיתי של האדם וערכם האמיתי של מעשיו. מכיוון שהעולם הבא חשוב לאין ערוך מהעולם הזה, ש"העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא" (אבות ד, טז), לדעת רבים עיקר הדין שנידונים בראש השנה הוא על העולם הבא.

הדין על עולם הבא

שני חלקים לדין על העולם הבא. האחד הוא שבכל שנה מחשבים את כל המעשים שאדם עשה במשך השנה, על הטובים שמור לו שכר לעולם הבא ועל הרעים שמור לו עונש לעולם הבא. אלא שהדין שנקבע בראש השנה אינו סופי, מפני שאם במהלך השנים הבאות יחזור בתשובה, יציל את עצמו מדינה של גיהינום וירבה שכרו לעולם הבא. ואם חס ושלום יתהה על הראשונות ויתחרט על המעשים הטובים שעשה, יירש גיהינום ויפסיד את השכר שהיה שמור לו לעולם הבא.

החלק השני הוא על האפשרות להתקרב לה' בשנה הבאה. הנידון בראש השנה לחיים, יזדמנו לו במשך השנה אירועים שיסייעו לו להמשיך להתעלות בתורה ובמצוות, שעל ידן יזכה לחיי העולם הבא. בשעה שילמד תורה יזכה לתוספת הארה והבנה, ובשעה שיעסוק במצוות ומעשים טובים יזכה לתוספת שמחה וברכה, מעין העולם הבא. ואם ידונו אותו חס ושלום למיתה, הרי שיזדמנו לו במשך השנה הבאה ניסיונות ואירועים שעלולים להרחיקו מה' ולאבדו מן העולם הבא. במצב זה, גם כשילמד תורה יקשה עליו לקלוט את ההארה האלוקית שבה, וגם כשיעסוק במצוות לא יזכה להרגיש כראוי את הקדושה והעונג שבמצווה.

מה הם ה"חיים" וה"מוות"

כלל השכר נקרא חיים, והעונש נקרא מוות. חיים פירושם קרבה והתחברות לה' מקור החיים, שעל ידי כך האדם זוכה לכל הטובות שה' משפיע בעולם הזה, בעולם הנשמות ובעולם הבא. מכיוון ששורש כל הטובות והתענוגים שבעולם הזה נובע מהחיים שה' משפיע לעולם, השכר שבעולם הבא גדול לאין ערוך מכל תענוגי העולם הזה, שאינם אלא השתקפות חיוורת של שורש התענוג. וזהו שאמרו חכמים: "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" (אבות ד, יז). זאת משום שבעולם הבא יכול אדם לזכות ליהנות מזיו השכינה ולהתענג על ה', והחיים שבו מתגברים ומתעצמים לאין שיעור, ואילו בעולם הזה האורה האלוקית מגיעה אלינו דרך מסכים בצמצום גדול. אף על פי כן, על ידי הדבקות בה' בלימוד התורה וקיום המצוות, יכול אדם לזכות גם בעולם הזה למעין עולם הבא, ולהתענג על הדבקות בה'.

לעומת השכר שנקרא חיים, השם הכללי של העונש הוא מוות, שפירושו ריחוק ממקור החיים, שגורם להתגברות הצרות, עד מיתת הגוף בעולם הזה וייסורי הנשמה בגיהינום.

מורכבות הדין והבחירה החופשית

אף שכללי הדין פשוטים, שההולך בדרכי ה' זוכה לברכה בעולם הזה ובעולם הבא, והרשע נענש בעולם הזה ובעולם הבא, פרטי הדין עמוקים ומורכבים לאין שיעור. לכן ישנם מקרים שצדיק סובל מעוני וחולאים ומת בקיצור ימים, ויש רשע שמאריך ברשעותו בעושר ובריאות, והעיקר הוא שהכול מכוון לתיקון העולם. נבאר זאת מעט.

לצורך תיקונו של העולם, מוכרחים שתהיה לאדם בחירה חופשית. לכן כל זמן שהעולם עוד לא הגיע לתיקונו, לא ייתכן שכל הצדיקים ייהנו מהטוב והרשעים יסבלו. על כן הנהגת הדין מורכבת מאוד ופרטיה מרובים, כך שתמיד יש צדיקים שמתמודדים עם ייסורים ורשעים שנראים כמי שנהנים מתענוגי העולם הזה. על ידי כך הבחירה החופשית לא נפגעת, והאדם שבוחר בטוב זוכה לתקן את עצמו ואת העולם כולו.

מכל מקום, כאשר מתבוננים לטווח ארוך, למשל על ענייני המשפחה והאושר האמיתי שבחיים, אנו מוצאים שבדרך כלל גם בעולם הזה הצדיקים זוכים לברכה והרשעים נענשים. וזה עיקר הניסיון, שהיצר הרע מטה את האדם להתבונן בעולם במבט שטחי ולטווח קצר, ואילו היצר הטוב מעורר את האדם להתבונן לעומק ולטווח הארוך. לכן למרות שגם בעולם הזה, בטווח הארוך, הצדיקים זוכים בדרך כלל לרוב טובה והרשעים מתייסרים, עדיין נותרת הבחירה חופשית, מפני שבטווח הקצר אין הדברים ניכרים.

משמעות הדין כשהגורל נחרץ

נבאר מעט את פרטי הדין: יש אדם שגורל ייעודו הוא להיות עשיר ולהתמודד עם היצר הנלווה לכך, ולכן גם אם ירבה לחטוא – יהיה עשיר. כל הדין של ראש השנה בעניין זה הוא על תנאי חייו כעשיר, האם ישמח בעושרו או יתייסר מדאגות בגללו. וכן לגבי חייו בעולם הבא, הדין הוא אם עושרו יגרום לו לעמוד בניסיונות קשים מאוד, בניסיונות קלים, או שאולי הוא אף יסייע לו בעבודת ה'. לעומת זאת, יש מי שגורל ייעודו להתמודד עם עוני, לכן גם אם ירבה זכויות יישאר עני, ודינו הוא על השאלה האם העוני יהיה נורא או נסבל, ולגבי העולם הבא – האם תנאי חייו כעני יועילו לו לעבודת ה' או יפריעו לו. לעיתים רחוקות, על ידי זכויות מיוחדות או חטאים חמורים, יכול אדם לשנות את גורל ייעודו.

הדין כשהגורל אינו נחרץ

פעמים שהגורל שנקבע לאדם אינו נחרץ, אלא קובע את הכיוון ומאפשר שינויים מסוימים. במקרה זה, הדין שבראש השנה יכול להשפיע גם על מי שגורלו להיות עשיר – אם יהיה אמיד, עשיר או עשיר מאוד, וכן על העני – אם יהיה דחוק מעט, עני ממש או אביון.

פעמים שאין לאדם ייעוד מיוחד להיות עני או עשיר, על כן גורלו אינו קבוע, ומכיוון שבחר בטוב בעניינים הקשורים לממון וצדקה – מגיע לו על פי הדין שיהיה עשיר. במצב זה הוא ילך ויתעשר, כדי שיוכל להמשיך להתעלות בחסידותו וצדיקותו. ולעיתים גלוי לפני יודע תעלומות שאם יזכה בעושר, יגבר עליו יצרו ויש חשש שיחטא בגאווה, תאווה וקמצנות ויאבד את מדרגת צדקותו. במצב זה, מכיוון שהדבקות בה' היא העיקר, ובה תלויים חיי העולם שלו, מרחמים עליו ודנים אותו לקשיי פרנסה, כדי שיימלט מן הניסיון הקשה ויזכה לחיי העולם הבא. ואם לא זכה כל כך, ייתכן ויתעשר בעולם הזה אבל יצטרך לעמוד בניסיונות קשים שעלולים להורידו לשאול תחתיות.

לפי גודל הניסיון

עוד חשבון ישנו, והוא מידת ההתמודדות שנדרשת לאדם כדי לבחור בטוב ולהימנע מהרע. יש אנשים שמצד גורל ייעודם נבראו עם יצר רע חזק מאוד, או שגדלו בסביבה קשה ורעה, וגם אם יצליחו ללמוד מעט תורה ולעשות מעט מעשים טובים – יש לכך ערך עצום ויזכו לשכר מרובה. כפי שאמרו חכמים: "לפום צערא אגרא" (אבות ה, כג). לעומתם יש שיצרם הטוב חזק וגדלו בסביבה טובה, ולכן אם יחטאו – ייענשו בחומרה.

שכר לרשעים בעולם הזה, ולהפך

עוד חשבון ישנו, שלפעמים דנים רשע שעשה מעט מצוות, שיקבל את כל שכר מצוותיו בעולם הזה כדי לאבדו בגיהינום. ולפעמים דנים צדיק שעשה מעט עוונות, שיקבל את כל עונשו בעולם הזה, כדי שיעלה זך ונקי לגן עדן.

אף שהגמול בעולם הזה אינו נחשב לעומת הגמול בעולם הבא, כך ראוי וצודק, משום שהרשע עשה את מצוותיו מסיבות חיצוניות, כדי להתגאות ולהתפאר – ולכן ראוי שגם שכרו יהיה בעולם הזה החולף ולא יקבל על כך שכר בעולם האמת. וכן לגבי הצדיק, מכיוון שעיקר רצונו להידבק בה' – אם חטא בטעות, כשם שחטאו חיצוני, כך ראוי שהעונש עליו יהיה חיצוני בעולם הזה, ועל ידי כך יזדכך עד שלא יישאר ממנו שום כתם לעולם הבא (קידושין לט, ב; דרך ה' חלק ב ב, ו).

דין הכלל והפרט

עוד צריך לדעת: אף שהדין של ראש השנה הוא לעם ככלל ולכל יחיד ויחיד בפני עצמו, דין היחיד מושפע מאוד ממצבו הכללי של העם, כל עם ועם לפי עניינו. אומנם פעמים שאין סתירה בין דין העם לדין היחיד, שכן גם כאשר העם ככלל זוכה לשפע ברכה – אין הברכה נפגעת מכך שכמה יחידים נענשים על חטאיהם, וכן כאשר העם ככלל מקבל עונש – אין העונש נפגע מכך שכמה יחידים יזכו בשכר. אבל לעיתים ישנה סתירה בין דין העם לדין היחיד, כגון בשעה שהעם נענש בחורבן ובגלות, ואזי אין מנוס מכך שגם הצדיקים ייענשו. מכל מקום הדין נותר על כנו, שכן בעולם הנשמות, בגן עדן, יקבלו הצדיקים את מלוא שכרם, וההשלמה המלאה תהיה בעולם הבא, בעת תחיית המתים, כשיחזרו הנשמות להתאחד עם גופן.

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד

תגובה אחת בנושא “על מה נידון האדם?”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.