חובת התלונה על נהג לא זהיר

מתוך רביבים 682 – בשר, עוף ודג בחלב

חובת התלונה על נהג לא זהיר

מחמת מצוות שמירת הנפש, אם הנהג לא שמע למוכיח, חובה להתלונן לממונים עליו. אם לא התלונן, דמי כל הנוסעים שעלולים להיהרג מחמת נהיגתו הפראית תלויים בו

בעקבות תאונת האוטובוס הנוראה שאירעה השבוע, שבה נהרגו שישה נוסעים, עקב נהיגה לא זהירה על פי החשד, יש לעורר את הנוסעים בתחבורה הציבורית על חובתם להעיר לנהג שאינו זהיר, ואם אינו שומע – לממונים עליו.

שתי מצוות יש בכך.
ראשית מצוות התוכחה, שכל הרואה את חברו חוטא מצווה להניאו ממעשהו, שנאמר: "הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא" (ויקרא יט, יז). מתחילה יש להעיר בעדינות, ואם אינו שומע להעיר בתוקף. מצווה זו קשורה למצווה שנאמרה אחריה: "ואהבת לרעך כמוך". התוכחה היא אכן לטובתו של הנהג, שאם כמה וכמה נוסעים יעירו לו, יש סיכוי שישפר את דרכיו, ויוכל להתמיד בעבודתו מבלי לגרום לתאונות. ומכל מקום גם אם הנהג בוחר להיעלב, אין למי שהוכיח אותו שום עוון. כי המצווה להוכיחו היא גם כאשר ברור שיתרגז, וכפי שנפסק להלכה שהמצווה להוכיח את החוטא עד שכמעט ירצה להכות את המוכיח (רמב"ם הלכות דעות ו, ז).

מכיוון שמדובר בנהיגה זהירה, מתווספת מצוות שמירת הנפש של כל הנוסעים בנסיעה זו ובנסיעות הבאות, ועל כך נצטווינו במפורש: "לא תעמוד על דם רעך" (ויקרא יט, טז). ואמרו חכמים שכל מי שיכול למחות בחוטא ולא מחה, נחשב כאילו הוא אשם בחטאו (שבת נד, ב). קל וחומר במקרה כזה של פיקוח נפש.

מחמת מצוות שמירת הנפש, אם הנהג לא שמע למוכיח ולא שיפר מיד את נהיגתו, חובה להתלונן לממונים עליו. ואם לא התלונן, דמי כל הנוסעים שעלולים להיהרג מחמת נהיגתו הפראית תלויים בו.

ואל יאמר אדם "מה תועיל תלונה של אדם אחד", מפני שאם כל מי שרואים את הנהג ידווחו עליו, ברור שהממונים ישגיחו עליו כראוי, ואם יש צורך אף יפטרו אותו מעבודתו כדי להבטיח את חיי הנוסעים.

למאמר המלא על "בשר, עוף ודג בחלב" לחצו כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.