חציו לה' ביום טוב ובחול המועד

מצווה לעסוק בתורה מתוך שמחה בשבתות, בחגים ובחול המועד • חלוקת החג חציו לה' וחציו לכם • כיצד מחשבים את הזמן של חציו לה', וחלוקתו בין תפילה ללימוד תורה • מותר לטייל בחג ובחול המועד, אך לא על חשבון לימוד תורה • שלושה מרכיבים במצוות לימוד התורה בחגים ובחול המועד • מכתב מתושב הר ברכה על שמחת לימוד התורה בשבתות ובחגים • האם לאשכנזים שמקפידים שלא לאכול קטניות בפסח מותר לאכול קינואה?

מצוות לימוד תורה בחג ובחול המועד

מצווה להרבות בלימוד תורה בשבתות ובחגים, וכפי שאמרו חכמים: "לא ניתנו שבתות וימים טובים אלא לעסוק בהם בדברי תורה" (ירושלמי שבת טו, ג). ולשם כך נתן הקב"ה חגים לישראל, כדי שיעסקו בהם ישראל בתורה מתוך שמחה ונחת. וזו הסיבה שאסור לעבוד בחול המועד, וכפי שכתב בספר החינוך: "כי לא לעסוק במלאכה נקבעו ימי חולו של מועד, כי אם לשמוח לפני השם, רוצה לומר להתקבץ במדרשות ולשמוע נועם אמרי ספר" (מצווה שכג).

צריך להקדיש חצי מהזמן לבית המדרש

גם התפילה נחשבת בכלל החצי שנועד לה', ובתנאי שאין מאריכים בה בניגונים וחזנות, שאם מאריכים, אין זה על חשבון החצי לה' (יש"ש, מ"א). הרי שמתוך התשע שעות אפשר להחשיב כשלוש שעות לתפילה, וצריך להקדיש עוד כשש שעות ללימוד תורה

לכאורה ישנם שני פסוקים סותרים ביחס לייעודו של החג, באחד נאמר שהוא לה' – עצרת לה' אלוהיך" (דברים טז, ח), ובשני נאמר שהוא לכם – "עצרת תהיה לכם" (במדבר כט, לה). אמר רבי יהושע: "חלקהו, חציו לה' וחציו לכם, חציו לאכילה ושתייה וחציו לבית המדרש" (פסחים סח, ב; ביצה טו, ב). וכן נפסק להלכה (שו"ע תקכט, א).

חובה זו גם בחול המועד

חיוב זה חל גם בחול המועד, וזו הסיבה שנאסרה מלאכה בחול המועד (ערוה"ש תקלט, ד). וכן מובא בתלמוד ירושלמי: "אמר ר' אבא בר ממל: אילו היה מי שיימנה עמי, התרתי שיהיו עושים מלאכה בחולו של מועד! כלום אסור לעשות מלאכה אלא כדי שיהיו אוכלים ושותים ושמחים ויגעים בתורה, ועכשיו אוכלים ושותים ופוחזים" (מו"ק פ"ב ה"ג). למדנו שאיסור ביטול תורה בחול המועד חמור מאיסור מלאכה (כלבו סי' ס).

האם צריך לחשב את הזמן בדייקנות

יש אומרים שצריך להקפיד בדייקנות שלא לִפְחוֹת מחציו לה', וכפי שכתב רבי חיים בן עטר, שאם הוא פוחת מחציו לה', הרי חלקו של ה' גזול בידו (ראשון לציון לביצה טו, ב). ויש אומרים שאין צורך לחשב את השעות בדייקנות, אלא צריך ללמוד בערך מחצית היום (פמ"ג).

בפועל, מחמת זה שאין מחשבים את השעות, מתרשלים מאוד בחלק המיועד לתורה. על כן נראה שכדי להחזיר את המצווה למקומה, יש צורך לחשב את שעות היום ולהתרגל להקדיש את מחציתן לה'.

ונראה שאותן שבע שעות שאדם רגיל לישון בכל יום אינן בחשבון. הרי שנותרו שמונה עשרה שעות מתוך עשרים וחמש שעות החג, ומתוכן צריך להקדיש תשע שעות לה'. ואף שעיקר זמן זה צריך להיות מוקדש לתורה, וכפי שאמרו "חציו לבית המדרש" (פסחים סח, ב), מכל מקום גם התפילה נחשבת בכלל החצי שנועד לה', ובתנאי שאין מאריכים בה בניגונים וחזנות, שאם מאריכים אין זה על חשבון החצי לה' (יש"ש, מ"א). הרי שמתוך התשע שעות אפשר להחשיב כשלוש שעות לתפילה, וצריך להקדיש עוד כשש שעות ללימוד תורה.

המצווה לנשים

גם לנשים יש מצווה ללמוד בחג, וכן נהגו נשים להשתתף בדרשות השבת והחג (ירושלמי סוטה פ"א ה"ד). אבל אין לנשים חיוב להקדיש חצי מהזמן לה', ומי שזוכה לעשות כן – תבוא עליה ברכה.

דברי רבי משה בן מכיר

כתב ב'סדר היום' (עניין חול המועד): ולא יאמר אדם כיוון שאיני יכול לעשות בהם מלאכה – אוכל ואשתה ואטייל ואשמח בהם, כי אין זו כוונת המועדים, חלילה להאמין זה. אבל האמת לא ניתנו ימים טובים לישראל אלא כדי שיהיו פנויים מעסקם ומלאכתם ויעסקו בתורה בלי טרדה. והם ימי רצון ומוצלחים בלימודם. לכן אין לאדם לאבד אותם במאכל ומשתה ושינה וטיול, אלא כל אחד יעמוד במקומו המיוחד לו ויעסוק במה שחננו הא-ל, בעלי מקרא במקרא, בעלי משנה במשנה, בעלי גמרא בגמרא. ויאכל דברים טובים ומוטעמים, וישתה כראוי לו ויישן מעט, והרי כל זה עונג לגופו, ואחר כך שאר היום יענג נפשו העגומה, אשר היא יושבת כשבויה בגלות ואין מי שיחוש לה ולתועלתה, כי כולם פונים לתאוות היצר הרע הגוף הנגוף… וכל אלו הימים יש בהם תוספת קדושה… ואין השכל נותן שניתנה הקדושה בימים אלו כדי לאכול ולשתות ולנהוג בהם מנהג חול, והמתנהג בהם במנהג הזה – בשיגעון ינהג, ועתיד ליתן את הדין ומחלל קדושת הימים ומעלתם.

מקומם של הטיולים

ואמנם גם לטיולים יש מקום במועד, שכן מצינו שהתירו חכמים לטלטל חפצים ביום טוב לצורך טיול ברשות הרבים (לעיל ו, ב). וכן התירו למי שרוצה לרכוב על סוס לצורך טיול בחול המועד לגזוז את ציפורני הסוס ולתקן את האוכף והרסן שלו במלאכת הדיוט (שו"ע תקלו, א). אבל הכוונה לטיולים קצרים שמצטרפים לשמחת המועד ואינם מייגעים ומטריחים, ובוודאי שאינם על חשבון חצי היום שצריך להקדיש לתורה.

תתפלאו עד כמה הילדים נהנים מלימוד תורה יחד עם ההורים.

היסוד הראשון: מצוות תלמוד תורה התמידית

שלושה יסודות לחיוב הלימוד בחג: האחד, מצוות תלמוד תורה, שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה כנגד כל המצוות (פאה א, א). וכל איש מישראל חייב בה, שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (דברים ה, א). והמצווה לעסוק בתורה ביום ובלילה, שנאמר: "והגית בו יומם ולילה" (יהושע א, ח). לפיכך צריך אדם ללמוד תורה כל ימיו, ואפילו ביום מותו אל ימנע עצמו מבית המדרש ומדברי תורה (שבת פג, ב). וכל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, הרי הוא נחשב מבזה דבר ה' (סנהדרין צט, א). אלא שבימות החול, כאשר טרודים בפרנסה, אין יכולים להרבות בלימוד, ואף על פי כן חובה לקבוע עיתים לתורה ביום ובלילה (רמב"ם הל' ת"ת א, ח; ג, יג). אבל בשבתות וחגים שאדם פנוי ממלאכתו, חוזרת מצוות תלמוד תורה למקומה במלוא תוקפה. ולשם כך ניתנו לישראל שבתות וימים טובים, כדי שיהיו פנויים ממלאכתם ויוכלו לעסוק בתורה (עי' תדבא"ר א).

היסוד השני: לשם כך נתקדשו המועדים

השבתות והחגים הם ימים קדושים שניתנו לישראל כדי שיתעלו בהם במעלות התורה ויאירו על ידם את ימות החול. השבת נועדה להאיר ולרומם בכל שבוע את ששת ימי החול, וכל אחד מהחגים נועד להאיר את אורו המיוחד על כל השנה. לפיכך תיקן משה רבנו לישראל בחגים שיקראו בתורה בעניינו של חג. וכן תיקן לישראל "שיהיו שואלים ודורשים בעניינו של יום, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת בעצרת, הלכות חג בחג" (מגילה לב, א; שעה"צ תכט, ה). וזהו שאמר הקב"ה למשה רבנו: עשה לך קהילות גדולות, ודרוש לפניהם ברבים בעניינו של יום, כדי שילמדו ממך דורות הבאים להקהיל קהילות בכל שבת וחג, ולכנוס בבתי מדרשות ללמד ולהורות לישראל דברי תורה איסור והיתר, כדי שיהא שמי הגדול מתקלס בין בניי (ילקוט שמעוני ויקהל ת"ח).

היסוד השלישי: מצוות השמחה בחג

לימוד תורה הוא אחד הביטויים למצוות השמחה בחג, מפני שהוא משמח, שנאמר: "פיקודי ה' ישרים משמחי לב" (תהלים יט, ט). ומסיבה זו אסור ללמוד תורה בתשעה באב ובימי אבלות (תענית ל, א; שאגת אריה סט).

מכתב משמח שקיבלתי

זכינו בעזרת ה' לייסד ביישוב הר ברכה שיעורים רבים בשבתות וחגים, שאותם מעבירים תלמידי החכמים שגרים ביישוב. לאחר חג הסוכות שעבר קיבלתי מכתב מרגש מאחד מתושבי היישוב. הנה הוא לפניכם בדילוגים מסוימים:

"אני חייב לשתף את הרב בתחושותיי בימי החג שעברו עליי. אני מרגיש בגן עדן. החיוך לא יורד לי מהפנים, ואני מרגיש שאנשים מסתכלים עליי מבחוץ ואומרים לעצמם: מה עובר עליו, על המשוגע הזה. ואני? רוצה להמשיך להיות כזה משוגע כל חיי. לימוד התורה בשבתות לאורך השנה כולה, ההתגברות בחודש אלול, ימים נוראים פה ביישוב, והשיא כמובן בסוכות…

לא האמנתי שאצליח לקום בכל שבת למניין של 6 בבוקר כדי ללמוד אחר כך שעתיים ברציפות! לא משנה קיץ או חורף ולא משנה כמה פעמים הייתי צריך לקום לילדים בלילה… שאני אשב בחול המועד ללמוד כל יום שעות רבות, וזאת בנוסף ל'אושפיזין' עם כל דברי התורה החשובים שנאמרים בהן! שאישן מעט בלילות חול המועד ואקום עם חיוך ענק על הפנים שאי אפשר למחוק כל היום…

שאהיה כל כך שמח בלימוד תורה! שאהיה ער בכל ליל הושענא רבה, מהלימוד בסוכה של הרב ועד לדף היומי. פעם זה היה נראה לי הדבר הכי לא הגיוני בעולם…. שישאלו כל אדם שהכיר אותי לפני 15 שנה, הוא יגיד לכם שזו פנטזיה. לעבוד 12 שעות ביממה אפשר, להיות חייל טוב אפשר, אבל לשבת ללמוד שעות רבות תורה – איך אפשר? …מבחינתי אלו ניסים גלויים. גם המשפחה יחד איתי בעננים…

המכתב הקטן הזה הוא ההוכחה הכי גדולה שאני מרגיש בשמיים. פשוט החלטתי להעביר לרב את תחושותיי וזה מה שיצא לי. מקווה שיצא טוב. לא זכור לי מכתב כזה פתוח שכתבתי למישהו…

שהרב יזכה לעוד הרבה שנים בכוח ובבריאות. אני זקוק לזה כמו אוויר. באהבה והערכה".

תגובתי הייתה: המכתב הזה הוא הדבר המשמח ביותר שיכול להיות לי. תודה רבה. יהי רצון שתזכה לחנך כך את כל צאצאיך.

קינואה

שאלה: מה דין קינואה לאשכנזים שנזהרים בפסח מקטניות?

תשובה: יש מחמירים כי הם דומים למיני קטניות. ויש מקילים מפני שמנהג האיסור לא חל עליהם, הואיל ורק בדור האחרון החלו לאוכלם. בנוסף לכך, גרגיריהם קטנים בהרבה ממיני דגן, כך שניתן להבחין ביניהם בקלות. למעשה, המחמיר תבוא עליו ברכה, והמקל יש לו על מה לסמוך, ובתנאי שיברור אותם היטב.

כתוב/כתבי תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.