אובמה נגד חזון הנביאים

בחירות באמריקה

שאלה: בהיותנו עולים מארה"ב עומדת בפנינו שאלה, האם ראוי להתאמץ ולהשתתף בבחירות הקרובות לקונגרס ולסנאט, כדי לחזק את המועמדים שמתנגדים למדיניותו של הנשיא ברק אובמה. האם זה מוסרי שאנו, שגרים בארץ ישראל, נבחר על פי האינטרסים הישראליים, כאשר הבחירות הללו נוגעות בעיקר למי שגר באמריקה?

תשובה: מדובר בזכות שניתנת לכל אזרחי אמריקה באשר הם. בפועל, אמריקנים בכל העולם מממשים את זכותם להצביע על פי השיקולים הקרובים לליבם, ומדוע זכותם של היהודים שעלו לארץ תהיה פחותה? ידוע שיהודים תרמו תרומה עצומה לחיי הרוח, המדע, הכלכלה והביטחון באמריקה, ורבים מבין העולים עודם משלמים מיסים עבור נכסים באמריקה, ומדוע תיגרע זכותם מהזכות של כל שאר בעלי האזרחות האמריקנית?

מעבר לזה, כמי שמאמינים בה', הננו בטוחים שהתמיכה שהעניקה אמריקה לגולים היהודים ולמדינת ישראל היא אחת הזכויות הגדולות של מדינה גדולה זו. כמו כורש בשעתו, שעליו נאמר (ישעיה מד, כח) "האומר לכורש רועי וכל חפצי ישלים, ולאמור לירושלים תיבנה והיכל תיווסד", כך זכו אישים דגולים באמריקה לסייע לעם היהודי לחזור לארצו ולהגשים את חזון הנביאים, לנטוע כרמים בהרי שומרון, להשיב את הבנים לגבולם, לבנות את הערים החרבות ולמלאם צאן אדם. וכפי שנאמר ליעקב אבינו (בראשית כז, כט) "אורריך ארור ומברכיך ברוך", כך התברכה אמריקה בסייעה לעם היהודי.

נשיא שחור

כשנבחר ברק אובמה חשתי יחד עם רבים התרוממות רוח. במשך מאות שנים יצאו סוחרים ושכירי חרב לצוד אנשים באפריקה, לחוטפם מחיק משפחותיהם, למכור אותם לבעלי אחוזות באמריקה הדרומית והצפונית, ולהפוך אותם ואת זרעם אחריהם לעבדי עולם. עד לפני מאה וחמישים שנה עוד נמשכה העבדות בארצות הברית. והנה עתה, אפריקני הנשוי לאישה מצאצאי עבדים נבחר על ידי רוב אזרחי המעצמה העולמית, לבנים ושחורים כאחד, למשרה הרמה ביותר. דמעות עמדו בעיניי כשראיתי תמונה של אפרו-אמריקנים ניצבים זקופים בהדרת כבוד ליד השדרה המובילה לבית לבן, ומלווים במבטם את כניסת הנשיא החדש ברק אובמה למשרה הרמה. איזה ניצחון נפלא לרוח האדם שמתגברת על כל המכשולים.

אמנם ידידים הזהירו כי מדובר באדם שעוין את מדינת ישראל, אבל בכל זאת היתה תקווה שאדם כמוהו יבין גם את העם היהודי, שהעניק לעולם את בשורת החירות ויסודות המוסר, ויסכים כי לאחר אלפיים שנות גלות וייסורים, ראוי שהעולם יסייע לעם היהודי לחזור לארצו, כדבר ה' ביד עבדיו הנביאים. לדאבון לבנו התברר שהוא אולי הנשיא האמריקני העוין ביותר שקם לישראל.

הרעיון היפה נותר, החלום לא נגוז. אבל היישום בפועל על ידי ברק אובמה הוא נורא.

דן קנר מצטט מהטור בחדשות קול ישראל.

על ירושלים וארץ ישראל הרימו יד

במקום לסייע לבניין הארץ על ידי עם ישראל, לתפארת העולם כולו, החל אובמה ללחוץ עלינו להקפיא את הבנייה ביהודה ושומרון ובירושלים. והנביא אמר (זכריה פרק יב): "משא דבר ה' על ישראל נאום ה', נוטה שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו. הנה אנוכי שם את ירושלים סף רעל לכל העמים סביב" – שכל העובר על סיפה של ירושלים כדי לפגוע בה, ייענש. "והיה ביום ההוא אשים את ירושלים אבן מעמסה לכל העמים, כל עומסיה (לנסות להעבירה לעם אחר) שרוט ישרטו (ייפצעו)". "ביום ההוא יגן ה' בעד יושב ירושלים… והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגויים הבאים על ירושלים" – על שפגעו והרגו במגיני ירושלים.

ועוד התנבא זכריה (פרק יד): "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים, ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה' צב-אות ולחוג את חג הסוכות. והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים להשתחוות למלך ה' צב-אות – ולא עליהם יהיה הגשם (הברכה הכלכלית)…"

והנה בחג הסוכות ממש, בעת שנגמרה ההקפאה, במקום לעודד את ממשלת ישראל שתפסיק להתרשל בבניין ירושלים ויהודה ושומרון, לחץ אובמה וחבר שריו ויועציו על ממשלת ישראל להקפיא את הבנייה, ובכך הוא מביא קללה על ארצו.

לכן ראוי לכל אזרח אמריקני שמאמין בה' ובנביאיו – לבחור בידידי ישראל אמיתיים, באנשים שמאמינים שארץ ישראל כולה שייכת לעם היהודי, כפי שהבטיח ה' לאברהם יצחק ויעקב, בין אם הוא מועמד המפלגה הרפובליקנית ובין אם הוא מועמד המפלגה הדמוקרטית. ואם אין באותה מדינה מועמד ידיד, אז נכון לבחור בזה שיפריע לברק אובמה להפעיל לחצים על ישראל.

דן קנר מצטט מתוך הטור בחדשות קול ישראל

ארץ ישראל בפרשה

בפרשת וירא הננו נפגשים עם אחד הרגעים המקודשים והמכוננים בתולדות ישראל והעולם – עקדת יצחק. והוא מתרחש בארץ המוריה, במקום אשר עתידים ישראל להקים עליו את בית המקדש. ושם נתקדשו ישראל, ונשבע ה' לאברהם אבינו: "כי ברך אברכך והרבה ארבה את זרעך ככוכבי השמים וכחול אשר על שפת הים, ויירש זרעך את שער אויביו. והתברכו בזרעך כל גויי הארץ עקב אשר שמעת בקולי".

אבל עדיין היה המקום גבוה מדי מכדי להתגורר בו, ואברהם חוזר לבאר שבע. רק כאשר ישראל יגמרו לנחול את הארץ בהנהגת דוד המלך, אז יעלו לירושלים להניח בה את היסודות למקדש.

וראוי היה לנו להרחיב בדברים על רוממותה וקדושתה של ירושלים, שרק בה אפשר להגיע אל השיא הנורא של עקדת יצחק, ומתוך כך מתפשט אור האמונה על פני כל הארץ, ועמים באים והולכים, ובית המקדש נבנה ונחרב, עד אשר ישפוט ה' את העמים הבאים על הר הקודש, ויסיר הלוט מעל פני רשעותם, "ובלע המוות לנצח ומחה ה' אלוקים דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר מעל כל הארץ כי ה' דיבר" (ישעיה כה, ח).

משחקים לילדים בשבת

בשבוע הקודם עסקנו בשאלת המשחקים בשבת, שיש אוסרים את כל המשחקים משום ביטול תורה ומוקצה, ויש מתירים, ובתנאי שלא יהיו על חשבון מחצית השבת שצריכה להיות מוקדשת ללימוד תורה ותפילה.

ולמדנו שלילדים מותר לשחק, אלא שיש משחקים שאסורים גם לילדים. ונפרט מקצת מדיני המשחקים בשבת.

פאזל ומשחקי אותיות

מותר לקטנים להרכיב פאזל או ליצור מילים על ידי חיבור אותיות זו לזו או על גבי לוח. ואף שיש מחמירים בזה, רשאים הקטנים לסמוך על המקלים שסוברים שאין בזה איסור 'כותב', הואיל וכל האותיות והצורות כבר היו קיימות, ורק קרבום זו לזו דרך ארעי. אבל מבוגרים, גם אלה הנוהגים להקל לשחק במשחקים בשבת, בזה עדיף שלא ישחקו, שכן ראוי לחשוש לדעת המחמירים הסוברים שיש בזה איסור 'כותב'.

אוהל

אסרו חכמים לעשות אוהל ארעי בשבת. לפיכך אסור לילדים לפרוס שמיכה על כסאות כדי ליצור שם אוהל להסתופף בתוכו. וכן כאשר משחקים באבני פלא ולגו – אסור לבנות בית או חנייה כדי להכניס לתוכם מכוניות או צעצועים. והאיסור הוא כאשר יש בחלל שנוצר לכל הפחות רוחב וגובה של טפח (7.6 ס"מ), והוא נועד להכניס לתוכו דברים, שאז יש לו דין אוהל ארעי גם כאשר הוא נעשה דרך משחק.

פלסטלינה

אסור לילדים לעשות צורות בפלסטלינה ופימו משום מלאכת 'ממרח' (שו"ע שיד, יא). ואם מקפידים לעשות צורה בעלת משמעות – יש בזה גם איסור כותב (ח"א יו"ט צב, ג). והפלסטלינה והפימו הם מוקצה.

צעצועים של כלי נגינה

אסור לקטנים לשחק בשבת בצעצועים של כלי נגינה כגון חצוצרה, פסנתר, גיטרה, פעמון ורעשן. וצעצועים אלה הם מוקצה. אבל מותר לתת לתינוק צעצוע שמשמיע קול בעת שמנענעים אותו או לוחצים עליו. ולגדול עצמו אסור להשמיע קול בצעצוע זה (מ"ב שלח, א, באו"ה 'אבל').

חול

חול הוא מוקצה, אבל אם הכינו אותו למשחק ילדים – אינו מוקצה. ומותר לשחק בו בתנאי שהוא דק ויבש, שאי אפשר לעצב בו צורות. אבל אם החול לח, כיוון שאפשר לעשות בו גומות או ליישר אותם, אסור לשחק בו משום איסור 'בונה'. ואסור להרטיב את החול משום איסור 'לישה'.

כדורגל וכדורסל

אסור לילדים לשחק כדורגל וכדורסל בשבת, מפני שאלו משחקים שנעשים בעסק גדול ויש להם חוקים וסדרים משלהם, והם אסורים משום 'עובדין דחול'. ועוד שלפעמים כרוכים במשחקים אלו איסורים נוספים, כמו הכנת המגרש, נסיעות למשחקים, רישום, מקח וממכר. ואסור לשחק בכדורים אלו אפילו בתוך הבית או בחצר פרטית משום שהם מוקצה, וגם משום 'עובדין דחול'. וכן אסור לשחק טניס, שאף הוא משחק של גדולים שנעשה בעסק גדול.

כדור של קטנים

מותר לילדים לשחק בכדור שילדים קטנים רגילים לשחק בו, ובתנאי שישחקו בבית או בחצר על רצפה מרוצפת. אבל על אדמה או דשא אסור, שמא יבואו להשוות גומות. וכן מותר לילדים לשחק בטניס שולחן חובבני, הואיל ורגילים לשחק בו בבית. ואין לחשוש שמא מתוך שישחקו בכדור כשהם קטנים יתרגלו לשחק בו כשיגדלו, מפני שכל ההיתר הוא לשחק בכדור של קטנים, שגדולים ממילא אינם משחקים בו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.