מצווה ללא הפסקה

כל רגע של מגורים בגוש קטיף הוא מצווה גדולה ● מצוות יישוב הארץ גדולה במיוחד באותם אזורים שיש עליהם ערעור

מצוות ההתנחלות 
שאלה: אם חס ושלום יחריבו את גוש קטיף, האם זה אומר שלא היה שום ערך להתיישבות שם?
תשובה: כל אחד ואחד מהמתנחלים שגר בגוש קטיף קיים מצווה גדולה של יישוב הארץ. וכל שעה וכל יום וכל שבוע וכל חודש וכל שנה שהוא התגורר שם קיים בגופו מצווה, שעליה אמרו חז"ל שהיא שקולה כנגד כל המצוות. מיוחדת במינה היא מצוות יישוב הארץ, שגם כאשר האדם אינו עושה דבר, אלא רק שוהה בגופו בארץ ישראל – יש בידו מצווה. ובמיוחד כשהוא מתיישב במקומות שאומות העולם מערערים עליהם, שאז יש בידו מצווה גדולה יותר. ולא עלינו המלאכה לגמור, ואין אנו רשאים להיבטל מן המצווה. ובלא ספק קיום המצווה מועיל להתחזקות אחיזתנו בכל ארץ ישראל, ולא כאן המקום לפרט.
ברכת ההתנחלות
בנוסף לכך, אי אפשר שלא לראות את הברכה שמתקיימת במתנחלים. לו אותם אנשים שגרים בגוש קטיף היו גרים בחבל ארץ שאין כיום צורך להתמסר ליישובו, הם היו היום פחות מקושרים לתורה, משפחותיהם היו קטנות יותר, הם היו מצליחים פחות בחינוך הילדים, ונדמה שגם מבחינה כלכלית מצבם היה פחות טוב. 

אין מדובר כאן בנס גלוי, לפיו כל מתנחל מצליח יותר ברוחניות ובגשמיות ממי שאינו מתנחל, כי הדברים תלויים בגורמים נוספים. אולם ככלל, כשאנו משווים בין חלקיו של ציבור שגדלו בסביבה דומה, חלקם הלכו להתנחל וחלקם נותרו במקומותיהם, נמצא כי בחשבון כולל המתנחלים זכו לברכה יתירה. האידיאליזם שבמצוות יישוב הארץ מרומם את כל מערכות החיים. וצריך להכיר במציאותה של הברכה הזו כדי להיות פתוחים לקבלה במלא החופניים.

ההשפעה לעתיד 
ובכל אופן, בכל מעשה של התיישבות יש סלילת דרך לדורות הבאים. וכפי שאמר ה' לאברהם אבינו עליו השלום "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה כי לך אתננה" (בראשית יג, יז). ופירשו חכמים (ב"ב ק, א): משום חביבותו של אברהם אבינו אמר לו ה' עצה שעל ידה אח"כ תהיה הארץ נוחה להיכבש לפני בניו. 
כיוצא בזה אמרו חז"ל על יעקב אבינו עליו השלום, בעת שישן בצאתו לברוח לחרן מפני עשיו אחיו: "מלמד שקיפלה הקב"ה לארץ ישראל והניחה תחת אבינו יעקב כדי שתהא נוחה להיכבש לבניו" (ילקו"ש קיט). 
אף כאן, גם אם ח"ו יחרבו היישובים, מעשה יישובם עתה יקרב ויקל על בניינם לעתיד.

יישוב הארץ 
בפרשת מסעי מופיעה המצווה לכבוש את הארץ וליישבה, וכן מוזכרים גבולות הארץ, כמו שנאמר (במדבר לג, נא-נו): 
"דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם כי אתם עוברים את הירדן אל ארץ כנען. והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם… והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה… ואם לא תורישו את יושבי הארץ מפניכם והיה אשר תותירו מהם לשיכים בעיניכם ולצנינים בצידיכם וצררו אתכם על הארץ אשר אתם יושבים בה. והיה כאשר דימיתי לעשות להם אעשה לכם".

ומצוות יישוב הארץ היא בגבולות שנאמרו בתורה, ונפרטם כמידת האפשר במסגרת זו, על פי הרב חיים שטיינר שליט"א.

גבול דרום בנחל מצרים 
הגבול הדרומי של הארץ הוא נחל מצרים, שנאמר (במדבר לד, ה): "ונסב הגבול מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאתיו הימה". וכן מובא ביהושע טו, ד. וכן בהבטחה לאברהם אבינו, שנאמר (בראשית טו, יח): "לזרעך נתתי את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת". 

מהו נהר מצרים? שתי דעות נאמרו בזה: 
לדעת רוב הראשונים והאחרונים נהר מצרים הוא השלוחה המזרחית של הנילוס, והוא מקום תעלת סואץ כיום. וכך דעת רש"י (שמות כג, לא), רמב"ם, תוספות (עירובין טו, א), תרגום ירושלמי (במדבר לד, ה), ור' אליהו מזרחי (שם), תוספות יום טוב (תענית א, ג), והגר"א (יהושע טו, י). 
ויש אומרים שנהר מצרים הוא נחל אל-עריש. וכך דעת בעל ה'כפתור-ופרח' (פרק יא) בשם רב סעדיה גאון, ודעת הרדב"ז (ח"ד ל), וכן נראה מהאבן עזרא.
בין הסוברים שנהר מצרים הוא השלוחה המזרחית של הנילוס, במקום בתעלת סואץ, יש שתי דעות באשר לחלק הדרומי של סיני. יש אומרים שכל חצי האי סיני בכלל ארץ ישראל (רש"י, כוזרי ב, ה; ד, ג), ויש אומרים שחלקו הדרומי אינו בגבולות ארץ ישראל, וכך משמע מהרמב"ם (הל' קידוש החודש יח, טז, ושו"ת הרמב"ם קכז). ויתכן לומר שזו דעת רוב המפרשים. 



גבול צפון – הר ההר
גבול צפון מתחיל במערב מהים, שנאמר (במדבר לד, ז): "וזה יהיה לכם גבול צפון מן הים הגדול תתאו לכם הר ההר". השאלה היכן הוא הר ההר. 
ארבע שיטות ישנן, ונסדרן מהשיטה המגדילה ביותר את גבולות הארץ ועד המקטינה ביותר. 
א) לפי תרגום יונתן (במדבר לד, ז) הוא במקום הנקרא "טוורוס אומנוס", צפונה מקו רוחב 36. 
ב) לדעת כפתור ופרח הוא מקום הנקרא "אקרא", שכך תיאר את ארץ ישראל לפי דרך מסעותיו. והוא בקו רוחב 36. 
ג) לפי הרמב"ם גבול צפון הוא בקו רוחב 35 (הל' קידוש החודש יא, יז), ומתחיל בצד המערבי במקום הנקרא "בנייס" (תשובות הרמב"ם קכז, וכתב שם שנקראה בחז"ל 'אמנס' או 'סמנוס'). 
ד) לרדב"ז (ח"ד ל), וכך דעת ר"ש סירליאו, הוא מעט דרום מטריפולי, במקום הנקרא "בתרון".

מפת צפון 

גבול המזרח
גבול המזרח צריך להגיע עד נהר פרת, כפי שמובא בפסוקים רבים שגבול ארץ ישראל מגיע עד נהר פרת. לפי הרמב"ם (הל' קידוש החודש יא, יז) גבול המזרח של ארץ ישראל נמצא במרחק של כמהלך ששה או שבעה ימים מירושלים, והוא כמרחק של שלושה קווי אורך מירושלים, ונמשך מהנהר פרת בצפון ועד לאחר קו רוחב 30 בדרום. וכ"כ ר' אברהם בן הרמב"ם בפירושו לשמות (כג, לא), והכוזרי (ב, יד), ותוספות יו"ט.
ויש אומרים שנהר פרת הוא גבול המזרח, ונשפך עד הים הפרסי (אוצר נחמד על הכוזרי, ור' משה בר' חסדאי, וכן מובא בספרו של הרב ישראל אריאל שליט"א).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.