כלכלה של עידוד ילודה

ממשלת רבין ביטלה את העדפתם של יוצאי צבא ועודדה ילודה לא יהודית ● חוק הלפרט עודד עוד יותר ילודה לא יהודית ● הצעות לתיקון: להחזיר ההטבות ליוצאי צבא, ולעודד ילודה יהודית באמצעות הסוכנות היהודית ● הקלות במס למשפחות ברוכות ילדים יעודדו ילודה יהודית בלי לפגוע במוטיבציה לעבוד

אתגר לאומי שצריך לקבל ביטוי כלכלי

בשבוע שעבר עסקנו באתגר המוטל עלינו, בני הדור שלאחר השואה, לחנך את הבנים והבנות לערכי המשפחה היהודית ולעידוד הילודה. כעת ראוי להמשיך ולהתייחס גם להיבט הכלכלי, שהרי ככל שייקל יותר על משפחות מרובות ילדים להתקיים בכבוד, כך נעודד יותר את הילודה. 

בפועל, מדיניות האוצר כיום הולכת ונסוגה מעידוד ילודה. קצבאות הילדים קוצצו בינתיים בקרוב למחצית, ולפי התוכניות הן עתידות להתקצץ עוד. למשל, מי שהיו לו עשרה ילדים, קיבל לפני כשנה למעלה מ-6000 ש"ח לחודש. כיום הוא מקבל כ-4000 ש"ח לחודש, ובסוף תהליך הקיצוצים הוא יקבל כאלף ושש מאות ש"ח לחודש. קצבה כזו בוודאי אינה מעודדת ילודה.

מצד שני, אי אפשר להתכחש לעיוותים הלאומיים והמוסריים שנוצרו עקב קצבאות הילדים המוגדלות. 

השוויית זכויות הערבים על ידי ממשלת רבין

עד ימי ממשלת רבין (ממשלת אוסלו) היתה העדפה משמעותית בקצבאות ליוצאי צבא. מי שהוא או אחד מקרוביו בדרגה ראשונה שרתו בצבא – קיבל קצבה כפולה ממי שלא שרת. כך קיבלו היהודים (והדרוזים) קצבאות מוגדלות, וכך למעשה עודדה מדינת ישראל את הילודה בקרב הציבור היהודי. גם רובו של המגזר החרדי קיבל קצבאות מוגדלות, מפני שכמעט בכל משפחה חרדית ישנו לפחות אח או אב ששרת בצבא, אם בשלב א' או בשלב ב'. 

יצחק רבין, שנזקק לתמיכת המפלגות הערביות כדי לקיים את קואליציית אוסלו, השווה בתמורה לתמיכתן בממשלתו את קצבאות הילדים של אלו שלא שרתו בצבא לאלו ששרתו בצבא. מאז נוצר מצב מסוכן בו המדינה היהודית מעודדת ילודה בקרב אוכלוסייה שעלולה לסכן את קיומה, ולכל הפחות להפריע להתפתחותה כמדינה יהודית. 

חוק הלפרט

לאחר כמה שנים הצליח נציג אגודת ישראל, תוך שיתוף פעולה עם חברי כנסת ערבים, להעביר חוק לפיו החל מהילד החמישי קצבת הילדים גדלה באופן משמעותי. כלומר, על ארבעת הילדים הראשונים קיבלו קצבה קטנה יחסית, ומכאן ואילך על כל ילד נוסף הקצבה גדלה פי שלושה או ארבעה. מיני אז רוב תקציב קצבאות הילדים הגיע למגזר המוסלמי.

מן הסתם כוונתו של חבר הכנסת הלפרט היתה להיטיב למשפחות ברוכות הילדים מהמגזר החרדי והדתי, אולם הוא לא שם לב כי בפועל רוב התקציב שהתווסף לקצבאות הילדים הגיע למגזר המוסלמי. 
נוצר מצב מוזר. בכל העולם הערבי מספר הילדים הממוצע למשפחה נמצא בתהליך ירידה. גם במדינת ישראל תהליך זה נמשך בעקביות עד לפני כעשר שנים. אולם מאז שקצבת הילדים למגזר המוסלמי הועלתה באופן ניכר תהליך הירידה נעצר לגמרי, ולהפך – נרשמה עלייה מסוימת במספר הילדים הממוצע למשפחה מוסלמית. 

בשנת תשס"ב ממוצע הפריון לאשה יהודיה (כולל דתיים וחרדים) היה 2.6 ילדים, לנוצרית ערבית – 2.2, דרוזית – 2.8, מוסלמית – 4.6.

רבים החלו להיות מודאגים מהבעיה הדמוגרפית, ונכתבו על כך מאמרים וספרים. במצב זה היה ברור לכל מי שחרד לעתידה היהודי של המדינה, שמוכרחים להקטין את קצבאות הילדים. אותן הקצבאות שנועדו מתחילה להבטיח את עתידו הלאומי של העם היהודי, נהפכו למכשול. 

השאלה המוסרית

אי אפשר להתעלם מבעיה נוספת: הענקת קצבאות מוגדלות והטבות שונות למשפחות מרובות ילדים עלולה לגרום להפחתת המוטיבציה לעבוד. כאשר ישנן הנחות והטבות למי שאינו עובד, למה לו לעבוד? בנוסף לכך, כאשר המדינה נותנת קצבאות ילדים מוגדלות למשפחות ברוכות ילדים, היא בעצם לוקחת על ידי המיסים כספים מאנשים שמשתכרים יפה ומעבירה אותם למשפחות אחרות. כמובן, אם הדבר נעשה מתוך הסכמה, אין בכך שום פגם. אבל כאשר המדינה כופה זאת על בעלי המשכורות הגבוהות, יש בכך פגם מסוים. 

אמנם כאשר מדובר בקצבאות לעניים שאינם מסוגלים לעבוד, אזי מובן שהחברה צריכה לדאוג לכל חבריה, שיוכלו להתקיים בכבוד. וכך גם כאשר מדובר בעידוד ילודה כדי להבטיח את עתידה הביטחוני והכלכלי של המדינה לעוד עשרות שנים. בחשבון לטווח ארוך, כאשר מספר הילדים הממוצע למשפחה הוא נמוך, הדבר יגרום לכך שבעתיד אחוז הזקנים בתוך האוכלוסייה יעלה, ולא יהיו מספיק אנשים שיעבדו וישלמו מיסים והפרשות לקופות הפנסיה שיבטיחו את קיומם של הזקנים בכבוד. 

אבל כאשר מדובר באנשים שאינם מעוניינים לעבוד מפני שהם מקבלים קצבאות מוגדלות, מה הצדק בכך? יתר על כן, יש חשש שהורים אלו שחיים על קצבאות, יגדלו בעזרת קצבאות אלו דורות נוספים של אנשים שיחיו על חשבון הקופה הציבורית ולא יעסקו ביישובו של עולם. 

למצוא דרכים לעידוד ילודה באופן נכון

על כן, מהצד הלאומי מוכרחים למצוא דרכים לעודד ילודה בקרב משפחות יהודיות, ומהצד המוסרי מוכרחים למצוא דרכים לעודד ילודה בלא לפגוע בערכי העבודה. 

קצבת יוצאי צבא

ראשית, צריך להחזיר את ההעדפה בקצבת הילדים ליוצאי צבא. אמנם בית המשפט כבר הביע את עמדתו נגד הפליה זו. אולם לו היו חברי הכנסת רוצים באמת, היו יכולים למצוא דרכים חוקיות להחזרת העדפת יוצאי צבא ומשפחותיהם. הרי המשרתים בצבא תורמים רבות למדינה, וראוי שהמדינה תגמול להם על כך. גם יש לקוות שבניהם ימשיכו לסייע לקיומה של מדינת היהודים, ועל כן מובן שהמדינה צריכה לעודד יוצאי צבא להגדיל את משפחותיהם. 

כדי שלא לקבוע הפליה בחוק, יש להרחיב באופן משמעותי את חוק עידוד חיילים, באופן שיזכו אח"כ לתגמול גם בקצבאות ילדים.

אם נצליח להחזיר את המצב לקדמותו, כפי שהיה לפני ממשלת רבין, תקבל משפחה יהודית (ודרוזית) כארבע מאות ש"ח לחודש עבור כל ילד, ומשפחה מוסלמית כמאתים ש"ח לחודש. באופן זה ללא ספק תעניק מדינת היהודים עידוד מוצדק לילודה יהודית.

קצבת ילדים עד גיל עשרים ואחד למחויבי שירות צבאי

כיום קצבת הילדים משולמת עד היות הילדים בני שמונה עשרה. אולם נוצר פה שוב עיוות. יהודי שחייב בשירות צבאי אינו יכול לעבוד או ללמוד מקצוע עד הגיעו לגיל עשרים ואחת. באותן שנים הוריו ממשיכים לסייע לו כלכלית. לעומתו, מוסלמי שאינו חייב בשירות צבאי יכול מיד בגיל שמונה עשרה לעבוד ולהתפרנס או להתחיל ללמוד מקצוע. לפיכך מובן כי מוצדק לקבוע בחוק, שעבור מי שחייב בשירות צבאי יימשך תשלום הקצבה עד הגיעו לגיל עשרים ואחת. 

תוספת של שלוש שנים אלו, תגרום להגדלת הסך הכולל של הקצבה ליהודים בכדי שישית. 

קצבאות דרך הסוכנות היהודית

אם חברי הכנסת אינם מסוגלים לקבוע בחוק העדפה בקצבת הילדים של יוצאי צבא, ניתן להעניק קצבת ילדים נוספת על ידי הסוכנות היהודית, קצבה שתהיה מיועדת כמובן רק ליהודים. אם יוחלט כי זה יהיה הפתרון, יש למצוא דרכים להגדיל את תקציבה של הסוכנות היהודית כדי שתוכל לעמוד באתגר זה. 

יש להוסיף ולציין כי הסוכנות משקיעה כיום תקציבים גדולים עבור הבאת גויים מחבר העמים לארץ. גם אם חוק השבות מאפשר לכל מי שסבו היה יהודי לעלות לארץ ולקבל הטבות גדולות, אין זה אומר ששליחי הסוכנות צריכים לחפש אחריו ולשדלו לעלות לארץ יחד עם כל משפחתו הענפה. מי שמזדהה ממש עם העם היהודי – שיבוא מעצמו. אבל לעשות תעמולה כדי להביא גויים לארץ הוא דבר מיותר ומזיק. חבל שכספים אלו אינם מנוצלים באופן יעיל לקליטת עולים יהודים, תוך מאמץ למצוא להם מקומות תעסוקה הולמים, או לחינוך יהודי בגולה לערכי המשפחה היהודית. 

הטבות דרך זיכוי ממס הכנסה

יש להעניק נקודות זיכוי ממס הכנסה לאבות ולאמהות לפי מספר הילדים. באופן זה התמיכה תעודד את ההורים לעבוד, שכן מי שלא יעבוד לא יהנה מאותן ההטבות. 

כדאי לציין, שבארה"ב ישנו פטור ממס עבור כל ילד בסך של כ- $3000 לשנה. אם כך במדינה שאינה סובלת מחוסר בכוח אדם, על אחת כמה וכמה במדינה שלנו.

עידוד החינוך

משפחות מרובות ילדים יקבלו פטור ממס הכנסה עבור תשלום לשכר לימודים ביסודי, בתיכון, בישיבות ובמוסדות גבוהים. 

ושוב הרווח כאן יהיה כפול. פטור זה ממס יעודד את ההורים לעבוד ולהשקיע בחינוך ילדיהם. מי שאינו עובד לא יזכה בהטבות הללו. גם מי שמסתפק בחינוך הרגיל, ולא יעניק לילדיו העשרה בחוגים מיוחדים או בבתי ספר איכותיים או בחינוך גבוה – לא יזכה לפטור ממס.

כתוב/כתבי תגובה