ארכיון תגיות: הרב אברהם שפירא זצ"ל

לזכרון רבנו – 3 שנים להסתלקותו של הרב אברהם שפירא זצ"ל

לקראת יום השנה למו"ר הרב אברהם שפירא זצ"ל, נזכיר מעט דברים שהביא בשמו הרב יצחק דדון בספרו 'ראש דברך'.

סיפר הרב, שפעם היו רבנים שרצו להתקין שבחתונה יוציאו עד סכום מסוים ולא יזמינו יותר מדי מוזמנים, וגם הוא בישיבה תיקן לבחור אחד לעשות כן. אלא שבחתונה יצא שכל המוזמנים קיבלו כמה מנות ורק בני התורה קיבלו מנה אחת בלבד, וראה בזה הרב ביזיון של כבוד התורה, והפסיק נוהג זה (עמ' תרנ).

כיסוי ראש לכלה

היו שטענו שהכלה חייבת לכסות את ראשה אחר החופה, והשיב שכיוון שהאמהות לא נהגו לכסות את הראש לגמרי, זה עלול לפגוע בהן. אלא צריך לנהוג כמסורת המקובלת שההינומא תהיה על רוב הראש ולא בסוף הראש. וכך גם הורה לאשתי בעת חתונתנו (עיין עמ' תרנו)

לקראת הגירוש

לקראת הגירוש מגוש קטיף, הגיע אליו אלוף פיקוד דרום והתריע בפניו שעלולה לפרוץ מלחמת אחים ולכן ביקש שהרב "ירגיע את הרוחות" ויורה שלא לנקוט באלימות. הרב השיב לו בתקיפות: "אני הבערתי את האש? אתם הבערתם את האש הזאת ומבקשים ממני עתה לכבותה?! אתם הבערתם, אתם תכבו! אתם צריכים לשאת באחריות למה שיקרה!" ולא הסכים לדבר עוד עימו (עמ' רלז). לצערנו היו אחרים שהתנדבו להחליש את ההתנגדות.

לימוד בדיני ממונות

אמר שכאשר לומדים דיני ממונות צריך להתעמק מאוד בסברות, ולהרגיש כאילו הלומד עומד להפסיד עתה ממון מכיסו, ועליו לנסות לבאר את הסוגיה כדי להציל את כספו (עמ' רלב).

הנהגות אישיות

גם בשנותיו העמוסות כרב ראשי הקפיד לסיים חמישה דפי גמרא ביום.

  • היה רגיל להתפלל במתינות כאשר אצבעו מונחת בסידור ועוקב היה אחר החזן בחזרת הש"ץ מילה במילה.
  • היה נוהג לומר את ברכת כהנים במהירות ובהתלהבות.
  • הקפיד לקרוא בכל יום כמה פרקי תהלים.
  • כשהיתה צרה לאדם, היה אומר ללכת ל"רבי" הכי גדול, וזה הכותל המערבי.
  • כשחש ברע, היה לומד מספר של אחד מגדולי הדורות ששמו לא נודע, ובגמילות חסד זו שעשה עם המחבר ששפתותיו דובבות בקבר, התפלל שייוושע מחוליו. וכן כששמע שתלמיד חכם גדול חולה, ביקש ללמוד בספרו ולהוסיף לו בזה זכויות.