ארכיון תגיות: ברית הזוגיות

נישואין כהלכה ושותפות זוגית

ערכם המקודש של נישואין כדת משה וישראל • מצוקתם של זוגות אשר מנועים מלהינשא כהלכה או אינם מעוניינים בכך ותביעתם להכרה • הצעת חוק 'ברית הזוגיות' של 'יש עתיד' פוגעת בייחודיות של הנישואין כהלכה ובצביונה היהודי של המדינה • מעבר לביקורת ומחאה, איננו מעוניינים לפגוע בחירותם של אנשים ובזכותם לבחור כיצד לחיות • הצעת פתרון: במקביל לחיזוק ערכי המשפחה היהודית, לקבוע בחוק אפשרות להסכם שותפות זוגית • השותפות הזוגית תתבסס על רעיון החירות, תוקם בחתימה נוטריונית ותפורק ברצון אחד מהצדדים

חזון המשפחה

ערך הנישואין הוא ערך מקודש לעם ישראל. התקשרות זו שבין החתן והכלה נקראת קידושין, ומברכים עליה "ברוך אתה ה' מקדש עמו ישראל על ידי חופה וקידושין".

על ידי מצוות הנישואין, האהבה והתשוקה הטבעית שברא ה' באיש ובאישה מתעלות ומתקדשות בברית אלוקית, וניצוץ אלוקי של אחדות מתגלה בעולם. ועל ידי כך העולם הולך ונגאל מייסורי הבדידות, הפירוד והמחלוקת שבו.

בכל חתונה מתגלה האידיאל האלוקי בעולם, והיא שלב נוסף בגאולת ישראל והעולם. וזהו שאמרו חכמים "כל המשמח חתן וכלה זוכה לתורה שניתנה בסיני, וכאילו בנה חורבה אחת מחורבות ירושלים" (ברכות ו, ב). לכן הקשר שבין הקב"ה לעמו ישראל בעת הגאולה נמשל לקשר שבין החתן והכלה, שנאמר: "ומשוש חתן על כלה ישיש עלייך אלוקייך" (ישעיהו סב, ה).

וזהו שאמרו חכמים שהשם הקדוש שורה בנישואין כהלכה: "איש ואשה, זכו – שכינה ביניהם; לא זכו – אש אוכלם" (סוטה יז, א). ופירש רש"י: "זכו – ללכת בדרך ישרה, שלא יהא הוא נואף ולא היא נואפת". לפיכך, בשעת משבר וחשד בין איש לאשתו ציווה הקב"ה למחוק את שמו שנכתב בקדושה כדי לעשות שלום בין איש לאשתו (נדרים סו, ב). על ידי מחיקת השם הקדוש שכתוב על הקלף יתקיים השם הקדוש בחייהם של בני הזוג.

מתוך גילוי האחדות והקדושה בתוך מסגרת האהבה והנאמנות שבין בני הזוג, נמשכים אחר כך חיים נוספים לעולם, וזוכים לקיים את מצוות "פרו ורבו".

מפני ערכם העצום של הנישואין, למעלה מחמישים מצוות מהתורה עוסקות בביצור הנישואין. ואחד מששת סדרי המשנה, סדר נשים, עוסק בהסדרת החיים שבין איש לאישה. ממילא מובן שתהליך החתונה מורכב מהלכות רבות, וכמוהו גם תהליך הגירושין, למקרה שחס וחלילה ביתם המשותף נחרב.

הבעיה האנושית

כל שני אנשים יהיו זכאים לחתום על הסכם שיזכה אותם בכל הזכויות הנגזרות מחיים משותפים, כעין משפחה. אין ראוי לקרוא להסכם זה "ברית" אלא "שותפות זוגית", מפני שברית מבטאת קדושה ונצח, ואילו המדינה צריכה לאפשר גם שותפות שאין בה קדושה והתחייבות לנצח

היום מתגוררים במדינת ישראל אנשים רבים שאינם יכולים להינשא כדת משה וישראל. חלקם מפני מצבם האישי, וחלקם מפני שאינם מאמינים בתורת ישראל. הם חיים בזוגיות במשך שנים וחשים מצוקה מכך שזוגיותם אינה מוכרת על ידי המדינה. הם מעוניינים לרכוש דירה, אבל אין מעניקים להם משכנתאות. קורה שבת זוגו של אדם מאושפזת בבית חולים והוא מבקש לסעוד אותה, אבל מכיוון שאינו מוכר כבן זוגה מקשים עליו לבקר אותה, ועל פי כללי הסודיות הרפואית לא מספקים לו מידע ולא משתפים אותו בהחלטות. הוא חש נורא. ובמקרה של פטירה, הוא הופך פתאום לאדם זר שאין לו שום מעמד חוקי.

חלק מהבעיות אמנם נפתרו על ידי תקנות ופסיקות משפטיות שונות. אפשר גם לפתור את הבעיה על ידי רישום זוגי במדינה זרה כמו קפריסין. אבל יש שנמנעים מכך בגלל הטורח או העלות הכספית, ויש שנפגעים מכך שאין מאפשרים להם להגדיר את עצמם כבני זוג שלא במסגרת ההלכה היהודית. הם רוצים שיכירו בהם כבני זוג על ידי רישום אזרחי בלבד, כפי שהדבר נעשה במדינות רבות.

הצעת החוק הנוכחית – ביטול אופייה היהודי של מדינת ישראל

לאחרונה הועלתה הצעת חוק 'ברית הנישואין' מטעם סיעת 'יש עתיד', שמגמתה ליצור אפיק נישואין אזרחי שיהיה מקביל לאפיק הנישואין המקובל כיום, על כל זכויותיו וחובותיו, כלליו ופרטיו. לשם כך החוק מציע שתמונה מטעם המדינה מערכת של רשמים, וקובע פרוצדורה של בקשה לרישום, תוך מתן אפשרות לכל אדם להבעת התנגדות לרישום. החוק גם קובע שגירושין ייעשו בתהליך מורכב, תוך שהוא מעניק לבית המשפט את הסמכות לעכב את פירוק ה"ברית" עד לסיום כל הסכסוכים הממוניים, וכן לעכבו אם הוא סבור שיש מקום להשגת שלום בית. תהליך שבאין הסכמה הדדית יכול להימשך שנה ויותר.

ייתכן שאין זו כוונתם, אולם כפי שהחוק מנוסח כיום, מגמתו ברורה: לבטל את מעמדה המיוחד של מסורת ישראל בכל הנוגע לחיי המשפחה, ובתוך כך לבטל את היות המדינה יהודית ודמוקרטית. חוק זה נותן ביטוי לצד הדמוקרטי תוך התעלמות מהחזון היהודי, שהוא המניע העיקרי לנכונותם של היהודים למסור את נפשם במאבק על הקמת המדינה ועל קיומה. הרי בכל מדינה מותר לקיים נישואין יהודיים. אם במדינת ישראל התקשרות אזרחית נחשבת שווה לנישואין המקודשים במסורת ישראל, במה היא מדינה יהודית?

לשם הגילוי הנאות, אני מעדיף שמדינת ישראל תוגדר "מדינה יהודית" בלבד. התוספת "דמוקרטית" מיותרת, מפני שכל הערכים כלולים במושג יהודי.

כיצד מאזנים בין הערכים

יחד עם עמדתנו שמדינת ישראל צריכה להיות בעלת אופי יהודי, איננו רוצים לגרום צער לשום אדם. גם איננו תובעים סמכות להתערב בחייו האישיים ולומר לו עם מי לחיות ובאיזו צורה. חובתנו התורנית והמוסרית לבקר צורות חיים שאינן ראויות לפי ההלכה והמוסר. אבל מתוך כבוד ואהבה לכל אדם, ומתוך הכרה בערך החירות שמבוסס על הבחירה החופשית שנתן ה' לאדם, צריכים אנו להכיר בזכותם לבחור את צורת חייהם.

יהיו שיטענו שהחובה הדתית מחייבת להתנגד ולהפריע לכל צורת זוגיות שאינה כהלכה. לא אוכל להרחיב בזה עתה, אולם נראה שחובה זו הייתה קיימת כאשר הייתה הסכמה ציבורית מלאה לאורח חיים זה, וגם העבריינים הבודדים הסכימו לכך באופן עקרוני, אלא שיצרם גבר עליהם. אך במצב כמו שלנו ערך החירות גובר, והחובה שנותרה לנו היא חובת המחאה נגד תופעות שמנוגדות להלכה. גם את האדם היחיד שנוהג שלא כהלכה ראוי לדון לכף זכות, שאיננו יודעים אם היינו טובים ממנו אילו גדלנו בתנאים שהוא גדל בהם.

השאלה אם כן היא כיצד מבצרים את אופייה היהודי של המדינה בלי לפגוע באנשים שאינם חפצים לחיות על פי ההלכה. שאלה זו עשויה להטריד אותנו שנים רבות, גם כאשר הדתיים יהיו לרוב במדינה, שכן השאלה היא תורנית-מוסרית, ולא רק שאלה של כוח פוליטי.

הצעת פתרון

לקבוע בחוק יסוד שליהודים במדינת ישראל יש מסגרת נישואין אחת, כפי ההלכה המקובלת בישראל מדורי דורות. כלומר, נישואין כדת משה וישראל הם הדרך היחידה למוסד המשפחה בישראל. ובתוך כך לשלול כל הצעה שיוצרת מוסד משפטי-אזרחי חדש לנישואין. מפני שנישואין הוא מושג מקודש שמבוסס על יסודות ההלכה מדורי דורות, ואסור למדינה לחלל אותו על ידי תחליפים או טקסים שאינם נאמנים למסורת זו.

בנוסף לכך צריך לקבוע בחוק שמדינת ישראל תפעל לחיזוק ערכי המשפחה כדת משה וישראל, ובכלל זה תחזק את מעמד בתי הדין ותגדיל את מספר הדיינים, כדי לתת מענה מהיר לכל צורך. וכן במערכת החינוך יודגשו ערכי המשפחה על פי מסורת ישראל, בלי לפגוע ולהעליב את מי שנוהג או חושב אחרת.

עם זאת יש לקבוע שכל שני אנשים זכאים לחתום על הסכם לשותפות זוגית, שיזכה אותם בכל הזכויות הנגזרות מחיים משותפים, כעין משפחה. אין ראוי לקרוא להסכם זה "ברית", מפני שברית מבטאת קדושה ונצח, ואילו המדינה צריכה לאפשר גם שותפות שאין בה קדושה והתחייבות לנצח. לכן השם המתאים לכך הוא "שותפות זוגית".

הסכם שותפות זוגית

חתימה על הסכם שותפות זוגית תוכל להיעשות בפני כל נוטריון. הוא יציע להם הסכם ממוני סטנדרטי לשותפות, עם אפשרות להרחיב את השותפות או לצמצמה, כפי החלטתם.

אישור מטעם נוטריון להסכם השותפות יחייב את משרד הפנים לרשום אותם בתעודת הזהות כמי שחיים ב"שותפות זוגית". עם אישור זה יהיו זכאים לכל הזכויות הכלכליות המגיעות לזוג נשוי. זכותם גם לחגוג התקשרות זאת כאוות נפשם.

בניגוד להצעה הנוכחית, שרוצה ליצור מערכת מקבילה לנישואין המקודשים תוך הכבדה על רישום הזוגיות ופירוקה, וכניסה למעמד שלפי חלק מהפוסקים יצריך גט לחומרה ויעורר שאלות חמורות של ממזרות – הסכם הזוגיות צריך להיות מבוסס על רעיון החירות. ועל כן יהיה רשאי כל אחד משני השותפים לפרק את השותפות באופן חד צדדי על ידי חתימה על מסמך בפני נוטריון והצגתו במשרד הפנים. אם חירות – אז חירות! בלי שום סחבת וסחיטות הדדיות. מכיוון שהשותפות הזוגית היא הבעת רצון של האחד כלפי השני, ללא שום התחייבות כלפי שמיים או כלפי מסורת ישראל סבא, בתום הרצון תסתיים השותפות. הרישום בפני נוטריון ובמשרד הפנים נועד כדי לזכות בהכרה כבני זוג ולא כדי ליצור עול מיותר. כמובן שאם ירצו יוכלו השותפים לחתום על הסכם שיהיה קשה לפרקו, אבל אל לה למדינה להתערב בהסכמים שביניהם.

במידה ויהיו סכסוכים ממוניים הם יידונו בפני בתי המשפט, אך לא יעכבו את פירוק השותפות, שיחול ברגע שאחד מהצדדים יחליט על כך. במידה ויהיו סכסוכים סביב גידול ילדים, הם יידונו בבתי המשפט על פי טובת הילד.

ההצעה תלויה בשני חלקיה

להצעה זו יש ערך בתנאי ששני הצדדים ירגישו שהם מרוויחים ממנה. נאמני התורה, בכך שמעמד הנישואין כהלכה מתחזק במדינה על ידי הטמעתו כערך חיובי מרכזי במערכת החינוך ועל ידי הקצאת כל המשאבים הנדרשים לתפקודה המיטבי של מערכת הנישואין וכן הגירושין בבתי הדין. שוחרי החירות (ליברליזם), בכך שהיחיד מקבל הכרה בזכותו להגדיר את עצמו ואת חייו, והגדרתו זו מקבלת התייחסות מכובדת מצד המדינה, בכך שהיא מעניקה לו זכויות שוות לזכויות המוענקות לזוג שנישא כהלכה.

המאבקים הנוספים

אם הצעה זו תזכה לתמיכת הנציגות הדתית הפוליטית, כל מי שיבוא אחר כך להתלונן על סדר הנישואין והקידושין בישראל מתוך טענת קיפוח אישי, יהיה ברור שכוונתו אחת – לפגוע במעמדה של מסורת ישראל במדינה ולא לדאוג לרווחתו של איש.

עם זאת, עדיין יצטרכו נאמני התורה לפעול לשיפור עבודתם של בתי הדין, ולברר על פי דרכה של תורה סוגיות חשובות כמו כפיית גט והסכמי נישואין.