ארכיון תגיות: בית המשפט

האשם העיקרי: בית המשפט

כל אלו שתקפו את מצוות אשת יפת תואר, מלבד הזלזול בתורה, פגעו גם בהשפעתה המוסרית על העולם • יסוד הבעיה – שחצנות התרבות המערבית, אשר מציעה לאנושות תפיסות עולם שטחיות ומסוכנות, בניגוד להדרכתה המורכבת של התורה • הגורם העיקרי הפוגע כיום במדינה היהודית ובערכיה – בית המשפט העליון • בסוגיית עמונה, בית המשפט העדיף את העותרים על המתיישבים, רק משום שאלו ערבים ואלו יהודים • שורה של החלטות בג"ץ נגד היהדות, יישוב הארץ וביטחון ישראל • האחריות גם על הציבור התורני – להעמיד אלטרנטיבה

בשבוע שעבר עסקתי בביאור מצוות אשת יפת תואר ובתיקון המוסרי הגלום בה: מחד, לעומת המצב החוקי המקובל בעולם, לפיו היה מותר לעשות הכול בשבויים, היה בכך תיקון עצום; מאידך, לימדה אותנו התורה שמדובר בעבירה שהותרה בדיעבד, ומכיוון ש"עבירה גוררת עבירה" היא עלולה להביא לסכסוכים במשפחה ולהולדת ילדים סוררים (תנחומא כי תצא א). ואמרו על כך חכמים: "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע, מוטב שיאכלו ישראל בשר תמותות שחוטות (ספק איסור) ואל יאכלו בשר תמותות נבילות (איסור ודאי)" (קידושין כא, ב). כך התורה מרוממת את האדם בהדרגה עד לתיקון השלם.

לעומת זאת, אנשי התקשורת הרבים שלעגו למצוות התורה, וכן חברות הכנסת שעתרו לבג"ץ נגד מינוי הרבצ"ר, הוציאו דיבה רעה על התורה. פרט לכך שביזו בדבריהם ובמעשיהם דברי אלוקים חיים, ואת המסורת שאבותיהם מסרו את נפשם כדי לשומרה, לא פחות חמור מכך פגעו בהשפעתה המוסרית הברוכה של התורה לתיקון העולם.

היוהרה והשטחיות

צדק, אחווה, שוויון וחירות הם ערכים קדושים שמקורם בתורה. אך כשהם מגיעים בשטחיות שנובעת מיוהרה וזלזול בשאר הערכים והתרבויות, תוך התעלמות מהמורכבות האין-סופית שבחיים האנושיים, הם גורמים סבל רב לאנשים רבים מאוד. התורה היא שנועדה להדריך את כולנו בנפתולי החיים

זה קרה להם בגלל תפיסת עולמם השחצנית והשטחית, שמתוך כוונות טובות מציעה לעולם "דתות חדשות" ו"פתרונות מוסריים", שבפועל גורמים לחורבן והרס. כך כדי לעזור לעניים, תנועה אחת הציעה לעולם את "דת הקומוניזם", שמאמיניה פגעו בזכויות הקניין, יזמו מלחמות רצחניות והקימו משטרי רשע דיקטטוריים.

במקביל לכך, כדי לבסס את זכויותיו האישיות של האדם, תנועה אחרת הציעה לעולם את "דת הדמוקרטיה הליברלית", לפיה לא משנה מה האופי הלאומי והמצב החברתי, בכל אופן השיטה הדמוקרטית תביא תמיד שלום וטובה, וכך מתוך דבקות עיוורת ב"דת הדמוקרטיה" סייעו לחומייני להקים את שלטון הרשע באיראן, וחוללו אנדרלמוסיה ומלחמות בכל הארצות שניסו להציע להן את עזרתם (מצרים, עיראק, סוריה, תימן, לוב, אפגניסטן ועוד).

במקביל, כלפי פנים, "דת החופש והשוויון" גרמה לפירוק המשפחה והחברה הלאומית, וגזרה בדידות ואומללות על אנשים רבים, שבאה לידי ביטוי בהצטמקות דמוגרפית מתמדת ומדאיגה.

הערכים שבשמם הם מדברים, כמו צדק, אחווה, שוויון וחירות, הם ערכים קדושים שמקורם בתורה, אך כשהם מגיעים בשטחיות שנובעת מיוהרה וזלזול בשאר הערכים והתרבויות, תוך התעלמות מהמורכבות האין-סופית שבחיים האנושיים, הם גורמים סבל רב לאנשים רבים מאוד.

התורה היא שנועדה להדריך את כולנו בנפתולי החיים, לבחור בטוב בתוך מציאות מסובכת.

אשמת הממסד המשפטי

במצב מתוקן היה ראוי לתבוע דיבה את המעלילים על התורה ועל הרב קרים שאינם דבקים כביכול בערכי המוסר. אולם אל מי אפשר לעתור? הרי כל הממסד המשפטי נגוע בזה. שופטי בית המשפט העליון קיבלו כדבר סביר שאולי כך הדברים. היה ראוי להם לדחות את העתירה על הסף באחד משני הנימוקים:
א) אין זה מעניינו של בית המשפט להתערב במערכת אחרת, כל עוד אין טענה פלילית.
ב) אין היתכנות של אמת בעצם העתירה. הרי אין פרשן בישראל מאז ומעולם שטען שזה מעשה טוב, ולא מסתבר שדווקא הרב קרים פתאום יגיד שכך מצוות התורה.
אבל גם הם הסכימו לקבל את אפשרות הדיבה שאולי כך אומרת התורה וממילא כך מורה רב בישראל. משלא עשו זאת נעשו שותפים בדיבה, וכפי שאמרו על שומעי לשון הרע, שגם הם כמו המספר נחשבים לעבריינים. כי לא רק העכבר גנב, אלא גם החור שמזמין אותו להיכנס. והפרקליטות שהייתה צריכה להגן על מינוי הרבצ"ר – גמגמה בטיעוני הבל שמצביעים על בורות, חוסר כבוד ואי אמון כלפי התורה והרבנים.

מטרת העתירה הייתה להשפיל את חוקי התורה ואת נושאיה, ולהראות לכול שהמשפט החילוני מעל התורה, ומכיוון שהממסד המשפטי התנדב להיות שותף לכך, האשמה העיקרית מוטלת עליו.

משפט עמונה

גם ביחס להתיישבות היהודית בעמונה נהג הממסד המשפטי באופן דומה. תוך התעלמות ממצוות יישוב הארץ וחזון גאולתה בתורה, בנביאים ובמורשת הישראלית, נתן לאורך כל הדרך עדיפות לטענות קלושות של עותרים שגם אם הם קיימים, מעולם בני משפחתם לא קנו את האדמות הללו ולא עסקו ביישובן. היתרון היחיד שיש לעותרים על פני המתיישבים, שהם ערבים ואילו המתיישבים יהודים, לכן הורו להרוס את בתיהם.

הפגיעה בזהותה היהודית של המדינה

בתהליך מתמשך הממסד המשפטי מכרסם בזהותה היהודית של המדינה. זה הזמן להיזכר בעיקרי פסיקותיו והוראותיו בתחום זה:
א) בשורת החלטות פגע בית המשפט בערכי השבת, תוך שהוא מתיר יותר ויותר חילולי שבת ציבוריים (בתי קולנוע, מרכזי קניות מחוץ לערים וכדומה);
ב) אף שהכנסת חוקקה את "חוק יסודות המשפט", לפיו בכל שאלה משפטית שהחוק הישראלי לא הכריע, בית המשפט צריך לפנות אל ערכי מורשת ישראל – בפועל בית המשפט העליון רוקן חוק זה מתוכן;
ג) בית המשפט פגע בערכי המשפחה היהודית בכך שהכיר באימוץ ילדים בידי זוגות חד מיניים;
ד) הכיר בגיורים רפורמיים שנערכים בחוץ לארץ;
ה) הכיר בפועל (דה פקטו) בנישואים אזרחיים שנערכו בחוץ לארץ, כולל 'נישואין' חד-מיניים;
ו) פגע במעמדה של השפה העברית כשפת המדינה, תוך שהוא כמעט משווה את השפה הערבית לשפה העברית;
ז) מנע את פסילת מפלגת בל"ד ומועמדים אנטי-ציוניים, וזאת בניגוד לעמדת ועדת הבחירות שהסתמכה על חוק יסוד הכנסת האוסר התמודדות של מפלגה ששוללת את זהותה היהודית של המדינה;
ח) הממסד המשפטי כפה השתתפות של נשים זמרות ושחקניות בטקסים רשמיים וחצי רשמיים, בלא להתחשב בעמדת ההלכה והציבור הדתי והחרדי.

פגיעה ברבנות ובבתי הדין

א) בשורה של החלטות בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבני ערים ביחס למתן כשרות;
ב) חייב את בתי הדין לפסוק על פי החוק החילוני בענייני ממונות;
ג) אסר על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות;
ד) הקים בתי משפט לענייני משפחה שנועדו להתחרות בבתי הדין.

פגיעה בערך יישוב הארץ

קופסאות כחולות - קופסאות הצדקה של קק"ל עבור ייהוד הארץ
הקופסה הכחולה – קופסת צדקה שהוצבה בבתים ובמוסדות חינוך רבים בה תרמו יהודים רבים ממון לגאולת קרקעות המולדת וייהוד ארץ ישראל.
התמונה באדיבות המוזיאון לראשית ההתישבות קיבוץ יפעת. מתוך אתר פיקיוויקי CC

כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואחר כך מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פוגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה:
א) הוא אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד;
ב) אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב (ייהוד הגליל והנגב), ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה;
ג) אפילו ביחס לקרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים בלבד, בעקבות דיוני בית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי מר מזוז שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית;
ד) בעקבות עתירות ארגוני שמאל בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים, המחייבים הליכים משפטיים לבירור הבעלות על הקרקע בפני בתי משפט השלום והמחוזי;
ה) בית המשפט אסר על המדינה לרסס מן האוויר בקוטלי זרעים חלקות של בדואים בנגב שנזרעו שלא כחוק, למרות שהוכח שזו שיטה יעילה לבלימת השתלטותם על אדמות המדינה;
ו) בעקבות לחץ של בית המשפט, היועץ המשפטי חייב את המדינה להטות את אפיק נחל חברון בצפון הנגב בעלות של 30 מיליון שקלים, בטענה שהביוב שהרשות הפלשתינית מזרימה בו מפריע לבדואים במאחז הלא חוקי אום-ביתין הסמוך לתוואי הנחל;
ז) בית המשפט אסר על ראש הממשלה נתניהו בשלהי כהונתו הראשונה לסגור את האוריינט האוס בטענה שממשלתו היא 'ממשלת מעבר', ולעומת זאת דחה עתירה זהה נגד שיחות טאבה בשלהי כהונתו של ברק.

פגיעה בביטחון ישראל

א) בית המשפט אסר טלטול נחקרי שב"כ גם במצבים של "פצצה מתקתקת";
ב) ביטל את "נוהל שכן", שיטה שהצילה חיי חיילים רבים;
ג) הציב מגבלות חמורות שקושרות את ידי צה"ל באשר לפגיעה במחבלים שעומדים לבצע פיגוע;
ד) פסל חוק – אף שנחקק בכנסת – שהתיר לעצור מחבלים "קשים" במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות הצורך הביטחוני שבכך כדי להוציא מהם מידע;
ה) בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, במקומות רבים הורה על פירוק והזזת קטעים בגדר ההפרדה או בגדרות היישובים, וכן פתיחת כבישים והסרת מחסומים, תוך ידיעה ברורה שהדבר עלול לגרום לסיכון ביטחוני;
ו) בשורה של החלטות, בית המשפט והממסד המשפטי כפו על צה"ל גיוס בנות ליחידות לוחמות, בניגוד לעמדת הוועדות המקצועיות.

לעתים עצם העובדה שבג"ץ מתחיל לדון בעתירות מסוימות גורמת למערכת השלטונית לסגת מתוכניתה. לדוגמה: בג"ץ קיים דיונים בעתירות השמאל נגד צמצום אספקת דלק, חשמל ומצרכים שונים לעזה, ובעקבות זאת הורה היועץ המשפטי, מר מזוז, לממשלה להתקפל מתוכניתה.

חיזוק לנאמני העם והארץ

די בסקירה תמציתית זו כדי לקבוע כי המערכת המשפטית היא כיום הממסד המנוכר והפוגע ביותר בערכי היהדות והציונות בישראל.

אמנם חובה לציין שיש בממסד המשפטי גם צדדים חיוביים רבים: בתחום הדרך ארץ שקדמה לתורה הוא נוהג באופן סביר, ובעצם קיומו הוא מסייע לשמירת החוק והסדר וקיומה התקין של המערכת החברתית והכלכלית.

עוד צריך לציין שגם אנחנו, בני הציבור התורני, אשמים במצב שנוצר, בכך שאיננו מציעים אלטרנטיבה משפטית ראויה. אקווה להרחיב על כך בפעם הבאה. בינתיים נברך את אותם פרקליטים, שופטים ויועצים, שמתוך נאמנות בסיסית לערכי התורה, העם והארץ, ובתוך מסגרת החוק הקיים, משתדלים לבצע את מלאכתם וסוללים בכך את תחילת הדרך לתיקון.

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד