כשספר ותיק פוגש עולם משתנה

ההחלטה להדפיס מחדש את כרך העם והארץ בסדרת "פניני הלכה" התגלתה כאתגר מורכב • למרות החזון להעמיד משנה סדורה בענייני השעה כמו ביתר עולם ההלכה, הפער בין התחומים עדיין בולט • מאז המהדורה הקודמת, לפני שלוש עשרה שנה, השיח הציבורי השתנה במהירות והצריך שינויים משמעותיים • גם השינוי המבורך – התרחבות מעגל הקוראים אל מעבר לציבור מאזיני ערוץ שבע – מצריך הבהרות חדשות • המהדורה החדשה מתייחסת לנושאים חדשים, אך גם מבארת את ההיגיון והמוסר שבמצוות הארץ והאומה, עבור הקוראים ברחבי הארץ והעולם

מהדורה חדשה – והתלבטות

כאשר התייחסתי בעבר לנוכרים או ערבים, לאנשי יש"ע היה ברור שהדברים אינם נכתבים מתוך שנאה לזר. אולם קוראים רחוקים שמושפעים מהעלילות האנטישמיות המושמעות בתקשורת כנגד המתנחלים, ועל אחת כמה וכמה לומדי התרגומים, עלולים להבין את הדברים בצורה אחרת לחלוטין

בימים אלו, במסגרת סדרת "פניני הלכה", יוצאת לאור מהדורה חדשה של כרך הליקוטים בענייני "העם והארץ", ובה הוספות רבות וחשובות – רובן ליטוש והרחבה של ההלכות והביאורים שכבר היו, וחלקן הלכות נוספות. ברצוני לשתף את הקוראים בהתלבטות שקדמה לעבודת שדרוג הספר.

מתחילה, תקוותי ותפילתי היו שאזכה להוציא לאור את הלכות העם והארץ באופן מסודר וכולל, כמו בספרים השלמים שבסדרת "פניני הלכה", כדי לבאר את החזון השלם, מהכלל ועד פרטי ההלכות, בנוגע לייעודו של עם ישראל בארצו; היחס בין ישראל לעמים; סדרי השלטון, מלכות ודמוקרטיה; רבנות, חינוך וקהילה; החברה ומידת האחריות של מרכיביה השונים זה כלפי זה; סדרי המשפט בדינים שבין אדם לחברו ובין אדם למקום; האחריות המוטלת על הכלל ועל המנהיגות לקביעת זהותה היהודית-דתית של המדינה. ואילו ספר זה, גם לאחר השדרוג, רחוק מאוד מהחזון.

אולם מנגד, מבוארים בו עניינים חשובים מאוד הנוגעים לייעודו של העם ולערכה של הארץ, גבולות הארץ וסדר יישובה, דיני צבא ומלחמה ומעמד ההתיישבות ביהודה ושומרון, סדרי שלטון ומעמד החוק והמשפט במדינת ישראל, עבודה עברית, הלכות זכר לחורבן והלכות גרים.

מול המציאות המשתנה

אלא שהמהדורה הקודמת הודפסה לפני שלוש עשרה שנים, בשנת תשס"ה, ובפועל רוב ההלכות נכתבו לפני כעשרים וחמש שנים עבור "פינת ההלכה" בערוץ שבע, והודפסו בספרי הליקוטים הראשונים של "פניני הלכה" משנת תשנ"ג עד תשנ"ח (בכריכה הצבעונית). במשך השנים שעברו מאז, גברה ההתלבטות אם ראוי להדפיס עוד מהדורה ועוד מהדורה, כאשר חוסר השלמות שבסגנון הליקוטים לעומת שאר הסדרה נעשה בולט יותר, ובמיוחד משום שמדובר בנושאים אקטואליים, וסגנון הליקוטים ששוכתבו מ"פינת ההלכה", שהיו מכוונים לבעיות השעה בזמן כתיבתם – נעשה פחות קולע ומכוון לשיח הציבורי שהולך ומשתנה משנה לשנה. ערכים לאומיים שהיו מובנים מאליהם גם עבור חלקים מחוגי השמאל, נעשים כיום פחות מובנים, וממילא יש צורך להרחיב בביאור מצוות התורה באופן שההיגיון והמוסר שבהם יבהיקו.

בנוסף, מעגל המאזינים ב"ערוץ שבע" ולומדי הספרים הראשונים היו חוג מתיישבי יש"ע ותומכיהם, ואילו כיום מעגל לומדי "פניני הלכה" התרחב לחוגים נוספים, ואף החלו לתרגמם לארבע שפות: אנגלית, רוסית, צרפתית וספרדית, עד שמספר הספרים שהודפס בשלוש עשרה השנים האחרונות הוא פי עשרה ממה שהודפס לפני כן. כאשר התייחסתי בעבר לנוכרים או ערבים (בפרקים החמישי והשמיני), לאנשי יש"ע היה ברור שהדברים אינם נכתבים מתוך שנאה לזר, אלא כחלק ממלחמה, מאבק או חזון של הקמת מדינה יהודית, שכן מנגד ברורים גם כל ערכי המוסר, החסד והשלום. וכפי שגם ידוע לכל מי שמכיר את המציאות, שהמתנחלים ככלל מתייחסים בכבוד לשכנים ולעובדים הערבים, מעל ומעבר למקובל בסכסוכים דומים במקומות אחרים. אולם קוראים רחוקים, שמושפעים מהעלילות האנטישמיות המושמעות בתקשורת נגד המתנחלים, ועל אחת כמה וכמה לומדי התרגומים, עלולים להבין את הדברים בצורה אחרת לחלוטין.

התאמה לקהל הרחב

לכן, כאשר הגיעה הדרישה לתרגם ספר זה לרוסית, ביקשתי להמתין עד שאעבור עליו שוב וארחיב בכמה נושאים מורכבים לשם תוספת ביאור עבור הלומדים המעמיקים, וכדי להתאימו גם ללומדים שאינם מכירים את השיח הפנימי של בית המדרש ושל מתיישבי יהודה ושומרון.

בתוך כך הוספתי עוד הלכות שביררתי במשך השנים, כמו דין "אשת יפת תואר" עם ביאור התיקון המוסרי שבו, וכן תוספת דיוק והרחבה בגבולות הארץ בעזרת מפות מאירות עיניים, בסיוע הרב יאיר וייץ. אף הוספתי ללטש את הסגנון, ולקרבו מסגנון הדיבור של "פינת ההלכה" לסגנון כתיבה.

הוספות לדוגמה

בפרק הראשון הוספתי מעט רעיונות יסודיים בעניין העם, כדי לבאר שערך העם קודם לערך הארץ, ואף שֵם הפרק שונה ל"מעלת העם והארץ". זו אחת הדוגמות לכך שאנשים המכירים את השיח הפנימי יודעים שהעם קודם לארץ, אבל אנשים רחוקים, בשגגה או בזדון, מעדיפים להטיח שעמדתנו שהארץ קודמת לעם.

בפרק החמישי הרחבתי בביאור היחס למגורי נוכרים בארץ (ה, א-ה), כדי שיובן שאין בהלכות אלו שנאת זרים, אלא ביטוי לחזון של הקמת מדינת מופת, אור לגויים, שכל תושביה שותפים לגילוי האידיאלים האלוקיים. בתוך כך גם התייחסתי באופן מפורט למצב שלנו כעת, וביארתי את הפתרון המוסרי שיש ברעיון גר תושב לדילמות שניצבות בפני עמי אירופה. עוד נוספה התייחסות הלכתית להריסת בתים ביהודה ושומרון על פי החלטת בית המשפט (ה, יג).

בפרק השישי (ו, ז-ח) הרחבתי את ההתייחסות לבתי המשפט האזרחיים של מדינת ישראל, הן בהעמקת הביקורת כלפיהם, הן בהבנת הצורך בקיומם והן בתפקיד המוטל על לומדי התורה. בסופו נוספה הלכה ביחס לבחירת נשים. בפרק השביעי דקדקתי יותר בביאור ההלכה ביחס למחבל שנתפס (ז, ט), ועוד הלכה על הערבות והאחריות להיטיב לכל בני האדם (ז, י).

מילוי ההבטחה לרב גורן

בספר זה גם מילאתי את התחייבותי לרב שלמה גורן זצ"ל, שהיה נשיא ישיבתנו בשנותיה הראשונות. בעת ששימשתי מזכיר רבני יש"ע, הוא כתב אליי תשובות חשובות וארוכות בענייני העם והארץ, איסור נסיגה וסירוב פקודה. באחד מימי מחלתו, בשעה שהצטער על רבנים שהשמיטו את שמו מסוגיית סירוב פקודה שבירר, התחייבתי לפרסם את עמדותיו כדי לפייס את דעתו ולשמחו. בחסדי ה' זכיתי למלא את הבטחתי, ועד כה הספר עם תשובותיו נדפס בכ-25,000 עותקים. במהדורה החדשה הוספתי תשובה שנכתבה אליי ונשמטה ממני, והרב מאור הורוביץ מצאה. הוא אמנם מצא עוד תשובה, אבל כיוון שהיא עוסקת בסוגיה רגישה של דין "רודף" על ראשי המחבלים, בחרתי שלא להדפיסה במסגרת ספר זה, שציבור רחב לומד בו.

הרחבה לדוגמה: עבודה עברית

בפרק השמיני טרחתי לבאר את הלכות עבודה עברית כמצווה להעדיף קרובים במעגלים שמתרחבים – ממשפחה לשכנים, בני העיר, העם, העמים הקרובים יותר עד לכל בני האדם – ולא כניכור כלפי זרים. מבחינה הלכתית, כך היה כתוב גם לפני כן, אולם מי שלא גדל על יסודות המוסר שבתורה עלול להבין זאת אחרת.

וכך כתבתי במהדורה החדשה (ח, א):

כאשר שני אנשים מבקשים מאדם הלוואה ויש ביכולתו להלוות לאחד בלבד, יקדים את הקרוב אליו יותר. שנאמר (שמות כב, כד): "אם כסף תלוה את עמי – את העני עמך". "עמך" היינו הקרוב אליך. לכן קרוב משפחה קודם לשכן, שָכן קודם למי שאינו שכן, המתגורר בעירך קודם למי שאינו מתגורר בעירך, בן עמך קודם לבן עם אחר (בבא מציעא עא, א).

כיוצא בזה נאמר (ויקרא כה, יד): "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו". אמרו חכמים (בספרא) שבמילת "עמיתך" התכוונה התורה להורות שבכל קנייה או מכירה יש לאדם להעדיף את עמיתו, היינו את הקרוב אליו יותר, ובכלל זה להקדים את בני עמו על בני עם אחר. החידוש בזה הוא שלא רק בענייני חסד וצדקה יש להעדיף את הקרוב, אלא גם בכל התחומים הכלכליים יש לאדם להעדיף את קרוביו.

אין בהלכה זו ביטוי של החרמת מי שאינו קרוב או מי שאינו שכן או בן עם אחר. להפך, ידוע שיש לכל ישראל אחריות לתיקון העולם כולו, וכפי שנאמר לאברהם אבינו (בראשית יב, ג): "ונברכו בך כל משפחות האדמה". וכן נאמר ליעקב אבינו (שם כח, יד): "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך". אלא הלכה זו נועדה לבטא את האחווה והאחריות היתרה המוטלת על כל אדם כלפי קרוביו, שכניו ובני עמו. מסתבר שכך הדין גם לבני העמים כולם, שכל אדם צריך להקדים בכל העניינים שבין אדם לחברו את קרוביו, ואח"כ את שכניו, ואח"כ את בני עמו.

הרעיון של כלל זה פשוט והגיוני: כדי לפתור את כל המצוקות בעולם ולבנות חברה טובה ובריאה, יש להתחיל ולתקן לפי הסדר, מהמעגל הקרוב לרחוק יותר. מעבר לזה שכך האחווה מחייבת, עיקרון זה מאפשר לחברה לתקן את עצמה באופן שלם, כאשר האחריות מתפשטת באופן הגיוני במעגלים, שככל שאדם קרוב יותר לחברו כך הוא מכיר אותו יותר, ויודע יותר טוב כיצד לסייע לו באופן מועיל. כך בענייני צדקה, וכך גם בענייני עבודה, שלטווח ארוך הקרובים, השכנים ובני העם יודעים להעסיק את הפועל באופן המועיל ביותר לשניהם.

המצווה להעדיף את בן עמנו היא גם כאשר המחיר שהוא דורש מעט יותר יקר… אולם כאשר ההפרש ביניהם אינו מועט, אין חובה להעדיפו.

משמעות הדבר היא שאין כוונה שמצוות ההעדפה תשבש את השיקולים הכלכליים של האדם או העסק, אלא כוונת המצווה ליצור העדפה מסוימת לקרוב, לשכן ולבן העם, תוך שמירה על רווחיות העסק וכדאיותו.

מתוך כך המשכתי בהלכות הבאות לבאר את גדרי ההעדפה בעבודה.

לעילוי נשמת הרב איתמר הי"ד

במשך ימי הכנת הספר לדפוס, בכ' בשבט, נהרג על קידוש השם הרב איתמר בן גל הי"ד, מפאר גידולי ישיבתנו. בחייו ובמותו מסר הרב איתמר את לבבו, נפשו ומאודו על גילוי תורת ארץ ישראל, על החינוך לתורה ומצוות ועל יישוב הארץ, בקו הראשון של ההתיישבות, בהר ברכה. ספר זה, שעוסק בעם ובארץ, מוקדש לעילוי נשמתו.

בעלי המהדורה הקודמת

כיוון שרוב ההלכות שבספר זה כבר נדפסו במהדורה הקודמת, נמצאו הקונים הוותיקים מקופחים. לכן ביקשתי מההוצאה שבמשך שלושה חודשים ימכרו את הספר החדש במחיר עלות של 15 ₪ לכל מי שיצהיר שיש בידו מהדורה ישנה של "העם והארץ". לפרטים ולקבלת אישור לרכישה נא לפנות:
לחצו כאן לפרטים

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *