דיני תשעת הימים

אירועים משמחים אסורים בתשעת הימים, אך סיורים לימודיים וימי עיון מותרים • אין לעסוק בימים אלה בבנייה ושיפוצים אם אינם נצרכים • אין לקנות דברים שגורמים שמחה, אלא אם הדחייה תגרום הפסד • נעלי קרוקס אסורות בתשעה באב • למנהג הספרדים אין השנה איסור כיבוס, מכיוון שתשעה באב חל ביום ראשון, אך ראוי להימנע מלגלח בשבוע שלפניו • מה אסור ומה מותר לכבס למנהג האשכנזים • במציאות שלנו אין איסור רחצה בתשעת הימים • גם מרחצה בבריכה לשם בריאות יש להחמיר ולהימנע

טיולים ונופש

אמרו חכמים במשנה: "משנכנס אב ממעטים בשמחה" (תענית כו, ב). לפיכך, אין לקיים בתשעת הימים אירועים משמחים, כדוגמת טיולים, נופש במלון ומסיבת רעים. אמנם אירועים שמטרתם העיקרית היא חינוכית או ציבורית מותר לקיים. לפיכך מותר לקיים סיורים לימודיים וכן ימי עיון, אף שיש שמחה מסוימת בקיומם. וכן מי שנצרך למנוחה מסיבה בריאותית, יכול לצאת בימים אלו לחופשה במלון או בבית הבראה.

ברכת "שהחיינו" על חבר אחר שלושים יום

מכיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה, כגון להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה לכך צורך חיוני. מי שהתחיל לבנות לפני תשעת הימים, יסכם מתחילה שיפסיקו לבנות בתשעת הימים

שאלה: אדם שנפגש, למשל בימי עיון שמתקיימים בתשעת הימים, עם חברו שחביב עליו מאוד ולא ראהו שלושים יום. האם יברך "שהחיינו" על השמחה בראייתו, או שמא מפני שמדובר בתשעת הימים אין לברך "שהחיינו"?

תשובה: יברך "שהחיינו", הואיל ואם לא יברך – יפסיד את הברכה. שכן כל מה שכתבו הפוסקים שנכון להימנע מלברך "שהחיינו" בימי בין המצרים, הוא כאשר אפשר לדחות את הברכה, אבל כאשר אם לא יברכו יפסידו את הברכה, צריך לברך (שו"ע או"ח תקנז, יז; פנה"ל זמנים ח, זח).

בנייה ושיפוצים

מכיוון שממעטים בשמחה בתשעת הימים, אסור לבנות בימים אלו בניין של שמחה, כגון להרחיב דירה או מרפסת בלא שיהיה לכך צורך חיוני. מי שהתחיל לבנות לפני תשעת הימים, יסכם מתחילה שיפסיקו לבנות בתשעת הימים. ואם טעה ולא סיכם, יבקש מהקבלן להפסיק לעבוד בתשעת הימים. ואם הקבלן עומד על זכותו להמשיך לעבוד, אין צורך להפר עמו את החוזה.

כאשר יש בהרחבת הדירה צורך חיוני, כגון למי שגר עם בני ביתו בדירה צפופה, מותר לבנות חדר נוסף בתשעת הימים. וכן מותר לעשות כל עבודת בנייה לצורך מניעת נזק. למשל אדם שכותלו עומד ליפול, אף שאינו צריך לאותו חדר ואין בזה סכנה, מותר לו להחריב את הכותל באופן מסודר ולבנותו שוב, שעל ידי כך הוא מונע מעצמו נזק (פנה"ל זמנים ח, טזיז).

צבע וגימורים

אסור בתשעת הימים לסייד ולצבוע את קירות הבית, מפני שהסיוד והצביעה נחשבים מותרות משמחים, שהרי אפשר לחיות בבית בלעדיהם.

וכן אסור לעשות בימים אלו שיפוצים שנועדו לנוי או למותרות, כמו החלפת תריסים, ארונות, וילונות, וכיוצא באלו דברים יקרים ומשמחים שאין בהם צורך הכרחי.

לצורך מצווה

מותר לבנות, לסייד ולצבוע לצורך מצווה, כגון לבנות בית כנסת או בית ספר. וכן כל דבר שהוא לצורך רבים נחשב כצורך מצווה ומותר (פנה"ל זמנים ח, טז).

קבלן ופועלים

מותר לקבלן ופועלים יהודים להמשיך לבנות בתשעת הימים בתי מגורים כדי למוכרם, מפני שהבתים נועדו למגורים ולא למותרות. בנוסף לכך זאת פרנסתם. ובארץ ישראל יש מצווה לבנות בתים. אמנם את הסיוד והצביעה ידחו לאחר תשעת הימים, ורק אם עיכוב הסיוד והצביעה יגרום להם הפסד גדול – יוכלו לצבוע ולסייד בתשעת הימים.

מעבר דירה

ככלל אין להיכנס לדירה חדשה, קנויה או שכורה, בתשעת הימים – גם מפני השמחה שבדבר וגם מפני שאין בימים אלו סימן טוב. אבל אם עיכוב הכניסה יגרום להפסד גדול, מותר להיכנס.

משא ומתן בדברים משמחים

בשלושת השבועות נמנעים מקניית דברים שנוהגים לברך עליהם "שהחיינו" בעת הקנייה. ומשנכנס אב ממעטים בשמחה, ובכלל זה ממשא ומתן בדברים משמחים. כלומר, אסור להזמין דברי מותרות כמו תכשיטים, בגדים, כלים נאים, רהיטים חדשים ומכונית משפחתית, אף שהם יגיעו לידיו בפועל אחרי תשעה באב. ואף להתחיל לברר מה כדאי לקנות אסור בתשעת הימים, כי יש בזה שמחה.

אמנם אדם שנפלה לידו הזדמנות לקנות דבר מה משמח במחיר מיוחד, ויש חשש סביר שאם ימתין עד לאחר תשעה באב יפסיד אותו – רשאי לקנותו בתשעת הימים, וטוב שיכניסנו לביתו או יתחיל להשתמש בו לאחר תשעה באב.

טוב למעט בתשעת הימים גם במשא ומתן רגיל של דברים שאינם משמחים. למשל, אדם שרגיל אחת לכמה שבועות לערוך קניות גדולות של מזון ושאר צורכי הבית, לכתחילה טוב שיבצע את הקנייה לפני או אחרי תשעת הימים (פנה"ל זמנים ח, יח).

משא ומתן לצורך מצווה

לצורך מצווה מותר לקנות אף דברים משמחים, לפיכך מותר לקנות בימים אלו תפילין. וכן מותר לקנות ספרי קודש, אמנם מי ששמח בהם מאוד צריך לברך עליהם "שהחיינו" (פנה"ל ברכות יז, ט), וממילא אסור לו לקנותם בתשעת הימים.

נעלי קרוקס אסורות בתשעה באב

אסור לנעול בתשעה באב ויום הכיפורים נעלי קרוקס. אמנם נחלקו הראשונים והאחרונים, אם איסור נעילת הסנדל חל גם על נעליים מחומרים שאינם עור; אולם מחלוקתם הייתה כאשר הנעליים שיוצרו מחומרים אחרים לא היו נוחות להליכה, ורק בלית ברירה עניים היו הולכים בהן בחוץ, ולכן היו שסברו שאינן נחשבות כנעליים. אבל כיום שמייצרים מחומרים שונים נעליים טובות, וגם מי שיכול לקנות נעל לעתים מעדיף אותן, כל נעל שאנשים רגילים ללכת בה בחוץ גם במקום שיש בו אבנים – אסור לנעול בתשעה באב. וכך הורה הרב יעקב אריאל שליט"א (באהלה של תורה ב, פא. וכך כתבתי בפנה"ל זמנים י, ח, מהדורת תשע"ה).

מי שאין לו נעלי בד או גומי לתשעה באב – רשאי בשעת הצורך לקנותן בתשעת הימים.

איסור כיבוס וגילוח למנהג ספרדים

אסרו חכמים לכבס בשבוע שחל בו תשעה באב. בכלל זה אסור גם לגהץ בגדים או לכבסם בכיבוס יבש. וכן נוהגים יוצאי ספרד.

נחלקו הפוסקים בדין שבוע שחל בו תשעה באב, כאשר תשעה באב חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון. למעשה המנהג להקל, שבמצב כזה אין דין "שבוע שחל בו", ומותר לכבס בכל השבוע הזה בלא הגבלה.

אולם לגבי תספורת וגילוח, נכון שכל יוצאי ספרד יחמירו בשנה זו שלא להתגלח בשבוע שלפני שבת (עיין פנה"ל זמנים ח, כג, 7).

איסור כיבוס למנהג אשכנזים

יוצאי אשכנז נהגו להחמיר שלא לכבס בכל תשעת הימים, ורק בגדים של תינוקות וילדים שרגילים להתלכלך מותר לכבס.

כשם שאין מכבסים כך אין לובשים בימים אלו בגד מכובס. וכן אסור לפרוס בימים אלו מצעים מכובסים על המיטה, או מפה מכובסת על השולחן.

יש נוהגים להכין לתקופת האיסור כמה בגדים משומשים, ובכך שלובשים את הבגד שעה הוא כבר נחשב משומש.

מי שלא הכין לעצמו בגדים לפני זמן האיסור, יכול לקחת בגד מכובס ולזורקו על הרצפה ואף לדרוך על הצד הפנימי שלו, באופן שלא ישאיר עליו סימן, ואז כבר לא ייחשב מכובס, וממילא יוכל ללובשו.

מותר ללבוש בימים אלו לבנים וגרביים מכובסים ולהחליף מגבות ידיים שנזדהמו, שהואיל ורגילים להחליפם לעתים תכופות, אין בהחלפתם צד של תענוג אלא רק הסרת מיאוס. והרוצה להחמיר, יניחם לפני כן על הרצפה.

בשעת הצורך כאשר לא נותרו לבנים נקיים, מותר לכבסם גם למבוגרים, וטוב כשאפשר להוסיפם למכונה שמכבסים בה את בגדי הקטנים (פנה"ל זמנים ח, יט).

רחיצה בשבוע שחל בו תשעה באב

על פי תקנת חכמים איסור הרחיצה חל בתשעה באב בלבד, אולם נהגו הראשונים להחמיר ברחיצה גם בימים שלפני תשעה באב. בספרד וארצות המזרח נהגו שלא לרחוץ במים חמים בשבוע שחל בו תשעה באב, ואילו באשכנז, ששם האקלים קר יותר ופחות מזיעים, נהגו שלא לרחוץ כלל בתשעת הימים אפילו במים קרים, ורק לקראת שבת חזון התרחצו מעט במים קרים (שו"ע תקנא, טז; מ"ב שם, כה"ח קפו).

נמצא שלמנהג ספרדים אפשר לכתחילה להתרחץ בשבוע שחל בו תשעה באב, ובלבד שהרחצה תהיה במים פושרים שאין בהם תענוג וגם לא סבל.

ונראה שגם יוצאי אשכנז ראוי שינהגו כיוצאי ספרד, מפני שמנהג ספרד נוסד באקלים שדומה לאקלים ארץ ישראל. ועוד, שכיום הרגלי הניקיון והרחיצה השתנו לחלוטין: בעבר כשלא היו מים זורמים בבתים, הרחצה נחשבה לאירוע מיוחד של תענוג ופינוק. אבל כיום רוב האנשים רגילים להתרחץ בכל יום, עד שהרחצה הפכה לפעילות שגרתית שאין בה שום תענוג או פינוק מיוחד.

לפיכך, מותר לכל אדם להתרחץ כדרכו בתשעת הימים ובשבוע שחל בו תשעה באב, ובכלל זה לחפוף את ראשו כפי שהוא רגיל, ובלבד שהרחצה תהיה במים פושרים שאין תענוג להישאר בהם זמן מיותר, ומנגד שלא יהיו קרים כך שהמתרחץ יסבול מהם.

מי שריח זיעתו נודף מפני שלא התרחץ, חייב להתרחץ, וייזהר שלא יחמיר בזה מחמת המנהג, כדי שלא יתחלל שם שמיים על ידו.

רחצה בבריכה או בים

רחצה בבריכה או בים שמטרתה בילוי אסורה כבר מראש חודש, מפני שצריך למעט בשמחה. כאשר המטרה בריאותית, כמו אנשים שרגילים לשחות כל יום כחצי שעה בבריכה, למנהג ספרדים מותר עד שבת חזון, ולמנהג אשכנז יש להחמיר בכל תשעת הימים, והרוצה להקל יש לו על מה לסמוך.

מי שצריך לשחות לצורך רפואי, רשאי לכתחילה לשחות עד ערב תשעה באב.

הרב אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *