בשר וחלב בפוליטיקה העולמית

על פי העיקרון של איסור בשר וחלב, אסור לערבב כבד וקל, שיקולים גדולים עם קטנים • בעיני הקומוניסטים כל הערכים היו שווים, ולכן הם דחו שיקולים חשובים לטובת השוויון הכלכלי בלבד • בשחרור דרום אפריקה, ערך קיום החיים נדחה מפני תיקון האפליה – ועד היום המוות והפשיעה משתוללים שם • סגן הרמטכ"ל ערבב הריגת יהודים והריגת ערבים, מתוך התעלמות מהפער המוסרי בין שני העמים ביחסם לרצח • השמאל העולמי צריך לוותר על השאלה הקלה יחסית של זכויות הפרט, לשם הצלת העולם מהאיום המוסלמי הכולל

הרעיון שבאיסור עירוב בשר וחלב

בשבוע שעבר התחלתי לפתח את הרעיון העולה מאיסור בישול בשר בחלב, לפיו אסור לערב שיקולים משני סדרי גודל שונים. ננסה עתה להתבונן בנזק הנורא שעירוב שכזה גורם למצבן של אומות.

כדי להבין את העניין כראוי, נחזור להתבונן מעט בייחודיות של איסור זה: בשר לחוד כשר וחלב לחוד כשר, אבל ביחד הם אסורים באיסור חמור במיוחד, שלא זו בלבד שאסור לאוכלם אלא אף אסור לבשלם לנוכרי, ואף אסור ליהנות מהם. עוד הוסיפו חכמים ועשו סייג לאיסור החמור הזה, ואסרו לאכול חלב אחר בשר. ואף אסרו לאדם שאוכל בשר או חלב שיהיה על שולחנו מן המין השני, שמא ישכח ויאכלם יחד. הרי שמצאו חכמים צורך לבצר מאוד את ההפרדה שבין בשר לחלב.

כפי שכתבתי בשבוע שעבר, הבשר הוא מאכל של מבוגרים, והכשרתו מורכבת ומסובכת וכרוכה בשחיטה, ואילו החלב ביסודו מאכל של תינוקות, והכנתו ואכילתו קלות. הבשר מבטא שיקולים קיומיים, גדולים ומורכבים, ואילו החלב מבטא שיקולים קטנים ופשוטים יחסית. כל אחד במקומו טוב וראוי, אבל מי שמערבב אותם משבש את שיקול הדעת והורס את היכולת המוסרית לבחון את העולם לאשורו ולפעול לתיקונו.

תפיסת השוויון של השמאל

אנשי השמאל אוהבים להשוות ולומר: "רצח הוא רצח הוא רצח". וזה לא נכון, יש הבדל בין רצח שנובע מתפיסת עולם שיטתית ונתמך על ידי אוכלוסייה רחבה, לרצח שנובע מפראות אישית שכל החברה מוקיעה

עיקר חטאו של השמאל האידיאולוגי שהוא משווה ומערבב את הכול יחד, שאלות מסדר גודל קטן על תנאי חייו של האדם, עם שאלות גדולות על עצם קיומו לחיים ולמוות, וכן משווה ומערבב שאלות קטנות יחסית על גובה שכר ורווחים עם שאלות קיומיות הנוגעות למניע הבסיסי של האדם ליזום ולפתח.

המניע הראשון הוא כמובן חיובי. יש בעולם עוולות רבות וקשות, יש נצלנים שמרוויחים יותר ממה שמגיע להם, ויש חרוצים שאינם מרוויחים כפי שהיה ראוי להם. אבל הניסיון לפתור את כל הבעיות בנוסחה אחת שמשווה את כולם בזכויותיהם ומצבם הכספי, תוך הוצאת כל המרכיבים שמפריעים לשוויון הפשטני, כדוגמת האמונה, הכישרון האישי והיוזמה החופשית, הוא פתרון פשטני להחריד שתוצאותיו הרות אסון.

כמו בחטא בישול בשר בחלב, שבו הכול מתקלקל, כך מדינות שהיה בהן שלטון מלוכני בעייתי מאוד, קיבלו במקומו דיקטטורה נוראה שפגעה בחייהם ובזכויותיהם הבסיסיות של האנשים לאין ערוך יותר ממה שהיה לפני כן (קלקול הבשר), ופגעה גם ברמת חייהם של כל התושבים (קלקול החלב). כך עדיין קורה בצפון קוריאה.

הניסיון הרוסי והסיני

במשך שנים ארוכות הבשילה ברוסיה התודעה שהניסיון הקומוניסטי הוביל לפגיעה נוראה בחייהם של בני האדם וזכויותיהם, אולם גם בעת היציאה מהקומוניזם חטאו הרוסים בעירוב שיקולים מסדרי גודל שונים. במקום לדאוג תחילה לקיום, לשמור על יציבות שלטונית וחברתית וחיי כלכלה תקינים (בחינת בשר), ובתהליך הדרגתי ומתון ישחררו יותר זכויות אישיות (בחינת חלב), השוו את הכול יחד ויצרו אנדרלמוסיה נוראה. התוצאה של השנים הראשונות הייתה מחרידה: האבטלה גאתה, כל ענפי הייצור התעשייתי והחקלאי התדרדרו לשפל, הפשע השתולל, מיליוני ילדים ונערים נעשו חסרי בית והחלו לשוטט ברחובות ולחפש אוכל ואלכוהול, אנשים חולים לא זכו לטיפול מחוסר תרופות וציוד רפואי. תוחלת החיים ירדה בכעשר שנים. אמנם מבחינה חוקית מצב זכויות האדם היה מצוין, אבל החיים עצמם היו בזבל. כבר יותר מעשר שנים הם מנסים לשקם את הנזק שנגרם ממתן הזכויות המלא והלא מבוקר, וברוב התחומים עדיין לא הצליחו לחזור לרמת החיים הכללית ששררה בברית המועצות בטרם פירוקה.

לעומת זאת, גם בסין הבינו שהשיטה הקומוניסטית נכשלה, אבל הם פועלים בתהליך הדרגתי לשחרור הכלכלה ועול השלטון. תוחלת החיים עולה, הכלכלה מתפתחת, אנשים אינם מתים מרעב, החוק נשמר (הבשר תקין). אמנם מצב זכויות האדם נורא (החלב מקולקל), אבל הוא נמצא בתהליך מתמיד של שיפור מתון, שמגמתו הצמחת מנהיגות שיכולה להביא את המדינה לשגשוג, חופש וחירות על פי המסורת הסינית.

דרום אפריקה

דוגמה נוספת לתוצאות הנוראות של עירוב בשר וחלב אפשר ללמוד מניסיונה של דרום אפריקה. אין ספק שהפליית השחורים שם הייתה נוראה, והיה צריך לפעול במרץ ובתבונה כדי לשפר את מצבם של השחורים עד לשוויון מלא. אולם אסור היה לשכוח שהשלטון הלבן שמר על החוק והסדר, ודאג למזון ובריאות ברמה גבוהה יחסית לכל האוכלוסייה. תיקון ההפליה הוא בבחינת חלב לעומת עצם הקיום שהוא בבחינת בשר.

אולם ארגוני השמאל, מתוך כוונות טובות, עוררו בחמת זעם את כל ארצות המערב להוקיע ולהחרים את דרום אפריקה. כאשר טענו נגדם ששינוי חריף יפגע בעצם קיומו של המשטר המאורגן והאחראי, בבחינת מה שאמרו חכמים "הווי מתפלל לשלומה של מלכות שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו" (עבודה זרה ד, א), השיבו: שום דבר לא מצדיק קיפוח והפליה, וחובה על כל אדם מוסרי ללחום נגדם בכל הכוח כדי לשנות מיד ומן היסוד את מצבם המשפטי של השחורים. הם בישלו בשר בחלב. את התוצאות הנוראות סיכם כאן עדי גרסיאל בטורו ('בשבע', ט' טבת תשע"ד):

מדי יום נרצחים בדרום אפריקה כ 50 בני אדם. משמעות הדבר היא שבשלושה ימים נקטלים שם יותר בני אדם מאשר בישראל במשך שנה. וגם כאשר משווים את הנתונים לפי גודל האוכלוסיות (בדרא"פ כ 53 מיליון תושבים) התוצאה עגומה: שכיחות מעשי הרצח שם גדולה פי 15 מאשר בישראל. בסקר שנערך לפני ארבע שנים, הודו רבע מהגברים כי השתתפו באונס. על פי אחת ההערכות, מתרחשים במדינה כחצי מיליון מקרי אונס מדי שנה. מגפת איידס משתוללת שם עד שכ-5.5 מיליון תושבים חולים או נשאי איידס. מצב האבטלה עגום: 28% מכוח העבודה בדרום אפריקה מובטל (כ-50 אחוז מהצעירים אינם עובדים). הפשע המשתולל גרם לעזיבה המונית של כמיליון לבנים. רבים מאלה שנותרו, כולל יהודי המדינה, מתגוררים במתחמים מבוצרים ובשכונות סגורות.

תוחלת החיים בדרום אפריקה ירדה במשך עשרים שנה בכ 15 שנה בממוצע. בשנת 1992, השנה האחרונה לאפרטהייד, תוחלת החיים של כלל האוכלוסייה עמדה על 64.5, עשרים שנה לאחר מכן עמדה על 49.5. מקום אחד לפני האחרון מתוך יותר מ 220 מדינות.

כולם סבלו ועדיין סובלים מהחלת חוקי השוויון באופן לא מבוקר, אולם השחורים ניזוקו יותר מהלבנים. היה צריך לשמור תחילה על קיום החיים והסדר למרות כל הבעיות הקשות (בחינת בשר), ובמקביל לפעול בהדרגה להטבת תנאיהם וזכויותיהם של השחורים (בחינת חלב).

דברי התועבה של סגן הרמטכ"ל

גם דבריו של סגן הרמטכ"ל ביום השואה, לפיהם הוא רואה בחברה הישראלית תהליכים שמזכירים את השנים שלפני השואה, חטאו בעירוב בשר בחלב. אפשר לבקר תופעות שונות בחברה הישראלית, אבל להשוותן לגרמניה הנאצית הוא חטא נורא.

איך אפשר להשוות או למצוא דמיון בין התפיסה הנאצית שטענה שצריך להכחיד עם שלם מהעולם ולשעבד עמים רבים, קבעה עמדות מרושעות אלה בחקיקה ואף גייסה למלחמה על כך את העם הגרמני וגרורותיו – למצבו של עם ישראל שנמצא כבר מאה שנים במלחמה קיומית עם האויב הערבי, ובתוך כך יש מעת לעת יחידים שעוברים על החוק ומבצעים חטאים ופשעים כנגד הערבים.

אנשי השמאל אוהבים להשוות ולומר: "רצח הוא רצח הוא רצח". וזה לא נכון, יש הבדל בין רצח שנובע מתפיסת עולם שיטתית ונתמך על ידי אוכלוסייה רחבה, לרצח שנובע מפראות אישית שכל החברה מוקיעה.

התהום המוסרית שבין ישראל לערבים

לא ייאמן הפער שבין מצב הציבור הישראלי לערבי. המנהיגים המקובלים אצל הערבים כמתונים (הרש"פ) מעניקים קצבאות למשפחות המחבלים וקוראים כיכרות ורחובות על שמם. מרכיבים מרכזיים בחברה הערבית תומכים בחלקים מהאידיאולוגיה הנאצית. המופתי שהפך אצלם לדמות מופת התגייס בלהט לטובת הנאצים, וביקש בפגישתו עם היטלר ימ"ש, שכאשר גרמניה תכבוש את הארץ, יעניקו לערבים את הזכות לרצוח ולהשמיד את כל היהודים. לעומת זאת בחברה הישראלית אין שום ציבור שתומך ברצח ערבים שלא במסגרת הצבא ובמלחמת מגן.

ואף על פי כן סגן הרמטכ"ל הוציא מפיו את דברי הבלע הללו. הוא כנראה רגיל לקרוא דברים מתועבים אלה בעיתון 'הארץ', עד שנעשו שגורים בפיו, בלי לתת את דעתו למשמעותם האיומה, וכך הם יצאו ממנו באותו נאום. אילו היה מבין את חומרת דבריו, היה מבין שעליו להתנצל ולהתפטר, או לכל הפחות להתחרט ולהתנצל באופן פומבי ומלא בפני העם היהודי.

טעות השמאל ביחס לאסלאם

העולם ניצב כיום בפני איום חמור הנשקף מהאקטיביזם המוסלמי, האידיאולוגי והאלים. כדי להתמודד עמו כראוי, צריך להבין שמדובר בהתנגשות תרבותית כוללת, שמצריכה התייחסות שדומה במידה מסוימת לחוקים לעת חירום. אולם עדיין הוגי הדעות השמאליים משווים ומערבבים את היחס לאיום כולל עם היחס לפשעים פרטיים, וכך הניסיון לשמור על זכויות הפרט של המוסלמים פוגע ביכולת המערב והכוחות המתונים באסלאם ללחום ולבלום את האסלאם הקיצוני, והכול נפגע ומתקלקל. לוחמי האסלאם מתחזקים מכך להמשיך לחבל, לפגוע, להרוס ולהחריב, ובינתיים גם תנאי החיים וזכויות הפרט בכל הארצות נפגעים, זה מתחיל בארצות האסלאם ומתפשט עם נחשולי ההגירה גם לארצות המערב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *