עומק משמעות בשר וחלב

התורה החמירה באיסור בשר וחלב יותר מאיסורים אחרים • חכמים הוסיפו סייגים רבים לאיסור, מכיוון שהבשר והחלב מצויים שניהם במטבח, וקל לערבב ביניהם • הבשר בטבעו גבוה, קשה ומורכב, והחלב קל ופשוט • ביאור רבי נתן מברסלב: אין לערבב בין מדרגות, רבנים גדולים צריכים לעסוק בשאלות הגדולות • הרב קוק עסק בגדלות בשאלות של דורנו, ורבנים שחלקו אחריו עסקו בהן בקטנות וגרמו נזקים • בעיית אי-ההפרדה בין שיקולים מסדרי גודל שונים מתבטאת בתחומים רבים, ובין השאר בעמותות השמאל

בחודשים האחרונים אני זוכה ללמוד הלכות בשר וחלב ותערובות, ובינתיים אשתף אתכם במחשבות שעולות מתוך הלימוד.

חומרת איסור בשר וחלב וסייגיו הרבים

במבצעי שבוע הספר - 25% הנחה!
מבצעי שבוע הספר – 25% הנחה על ספרי מכון הר ברכה!

תחילה צריך להקדים שהתורה החמירה במיוחד באיסור בשר וחלב, שלא רק שאסור לאכול בשר וחלב שבושלו יחד, אלא שגם אסור לבשלם בעבור נוכרי, ואף אסור ליהנות מהם. עוד הוסיפו חכמים ותיקנו סייגים רבים לאיסור בשר וחלב. מהתורה הבשר הכלול באיסור הוא בשר בהמות, ואילו חכמים הרחיבו את האיסור וכללו בו גם בשר חיה ועוף. לא זו בלבד אלא שאסרו לאכול בשר וחלב גם בלא שהתבשלו יחד. לא זו בלבד אלא שאסרו גם לאפות פת חלבית או בשרית, שמא יאכל את הפת החלבית עם בשר, או את הפת הבשרית עם חלב. לא זו בלבד אלא שאסרו לאכול חלב שש שעות אחרי בשר (לרוב הפוסקים). לא זו בלבד אלא שתיקנו שבעת שאדם אוכל בשר לא יהיה מונח על שולחנו מאכל חלבי, וכשהוא אוכל חלב לא יהיה מונח על שולחנו מאכל בשרי, שמא ישכח ויאכל משניהם יחד.

ביצור ההפרדה בין בשר לחלב

לכאורה יש לשאול, הרי כלל ידוע הוא שחכמים אינם גוזרים גזירה לגזירה, ומדוע לגבי איסור בשר וחלב הוסיפו וגזרו גזירות על גזירות סביב איסור התורה? אלא שבכל הקשור לאיסור בשר וחלב חששו חכמים מאוד ממכשול, מפני שהבשר בפני עצמו מותר והחלב בפני עצמו מותר, ושניהם מצויים במטבח, כך שבקלות הם עלולים להתערב. אילו חכמים לא היו קובעים גזירות לגזירות, המצווה הבסיסית הייתה נפרצת, לפיכך כל הגזירות נחשבות כגזירה אחת שנועדה לבצר את ההפרדה שבין בשר לחלב.

ההבדל בין בשר לחלב

הבשר הוא מאכל כבד, בעל מעמד חשוב מאוד, והיחס אליו מורכב ומסובך. כדי להכשיר בשר לאכילה צריך קודם לבחור בעל חיים כשר, לאחר מכן לשחוט אותו כהלכה, לבדוק שאינו טריפה, לנקות את בשרו מדם וחלב וגידים אסורים, ואף לאחר שנקבע הבשר כבשר כשר, מלאכת הכנתו לאכילה מרובה, ובדרך כלל צריכים להיעזר לשם כך באש כדי לבשלו או לצלותו. גם אכילתו, לעיסתו ועיכולו כבדים.

לעומתו החלב הוא מאכל קל ופשוט. אין צורך בשום מעשה הלכתי כדי להכשירו לאכילה, ומלאכת שתייתו קלה. גם אם הכינו ממנו גבינה או לבן, עדיין אכילתם קלה בהרבה מאכילת בשר.

הבשר הוא מאכל של מבוגרים ואילו החלב מאכל של תינוקות. הבשר מבטא שלב חדש בחיים, ואילו החלב מבטא צמיחה וגדילה של השלב הקודם.

הבשר מגיע מעולם גבוה, ולכן הוא בא לידי ביטוי בעולם הזה בבעל חיים ממש, והכנתו דורשת נטילת חיים על ידי שחיטה. ואילו החלב מגיע מעולם נמוך יותר, והכנתו אינה כרוכה בנטילת חיים.

ההבדל בין רב גדול לרב רגיל

התייחסו לערכי האדם, הלאומיות, הארץ, המדע, הפרנסה – בקטנות. במקום לראות את גודל האור האלוקי שצריך להתגלות על ידם כפי הדרכת התורה, ראו בהם רק בעיות. היחס העקרוני לערכים הללו צריך להיקבע בגדלות, ואילו בדרכי ההגשמה צריכים לשקול שיקולים פרטיים, זמניים וחינוכיים

רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב בליקוטי הלכות (בשר וחלב ה) מבאר שהבשר הוא משל לרבי גדול וחלב לרבי קטן. מי שהולך לקבל הדרכות גדולות מרבי קטן, הרי הוא דומה למי שמערב בשר וחלב, שאוסר את כל התערובת באכילה ובהנאה.

וזה לשונו: "כי באמת מי שמקרב עצמו לקטן במעלה, אף על פי (שאותו קטן) טוב ממנו הרבה, וכנגדו הוא צדיק, אף על פי כן, לא די שאינו מועיל לו מחמת שהוא חולה גדול ביותר, שקטן במעלה אינו יכול לרפאות חוליי נפשו העצומים, אף גם הוא מקלקלו הרבה. מכל שכן כשזה הקטן במעלה הוא בעל מחלוקת וחולק על הצדיק האמת הגדול במעלה מופלגת מאוד… וזה (הרבי) הקטן במעלה אשר אינו יודע שום נתיב ושביל בהמשכת השגות אלוקות לעולם… כי גם בעצמו עדיין לא התחיל להשיג שום השגה קלה (בעניינים אלו), כאשר רואים ומבינים מדיבוריו ותורתו, (שכאשר הוא מדבר על עניינים גדולים, הוא) אומר דברים שתינוקות של בית רבן יודעים עתה יותר…" וכך הוא נכשל ומכשיל את הנוהים אחריו.

פירוש ההבדל

כלומר, הרב הגדול הוא זה שמבין את התורה כולה, רואה את תמונת העולם כולו, בבחינת העולם הבא, ומתוך כך הוא יכול להתמודד עם השאלות הגדולות, ואף להדריך ולחנך אנשים למצוא את תיקונם ונתיבם בתוך העולם. לעומת זאת, רב רגיל יודע ללמד גמרא, הלכה ומוסר, אבל אינו מבין את התמונה כולה. הבנתו היא לפי תפיסת העולם הזה המצומצם, ולכן הוא אינו מסוגל להתמודד עם השאלות הגדולות. כאשר הוא לומד מרב גדול את הדרך הכללית, הוא יכול לסייע מאוד בהדרכות פרטיות ולפתור בעיות קטנות, אבל כאשר הוא מנסה לפתור את הבעיות הגדולות עם הבנתו המצומצמת – הוא מקלקל.

קלקול זה הוא בבחינת עירוב "בשר עם החלב בעת הבישול, כי הוא פגם גדול מאוד, כי אז (בעת הבישול) צריך הבשר לבוא לגמר תיקונו שצריכים להמשיכו ממדרגה גבוהה ביותר, וכשהוא מתערב עם החלב, שהוא בחינת חיי עולם הזה… שהיא בבחינת מוחין דקטנות דיניקה, אזי מתעורר ביותר הרע שבשניהם" (שם ה, יב). כלומר, על ידי מתן תשובות קטנות לשאלות גדולות גורמים לכל הכוחות העצומים שבבשר לצאת ברשע, וגם החלב אינו מקבל את תיקונו, ובמקום לעורר ענווה וצמיחה עדינה, מתעוררות גאווה וקנאה.

הרב קוק והחולקים עליו

כך אירע לעם ישראל בדורות האחרונים לגבי בירור הסוגיות הגדולות שהתעוררו בעת החדשה. רבנים שהיו אמנם גדולים מאוד בבקיאות וחריפות, אבל לא הגיעו להשגות הגדולות באלוקות ועומק משמעות ההוויה, ניסו לפתור את הבעיות הגדולות באמצעות רעיונות קטנים, וגרמו לקלקולים עצומים, בבחינת בישול בשר וחלב. הם גרמו לאלה שהיו בעלי כוחות גדולים בבחינת בשר להתרחק מדרך התורה בכפירה ורשע, מפני שלא מצאו בתורה שום פתרון לבעיות הגדולות, כי הציגו בפניהם תורה קטנה. ומאידך, גרמו לאלו שהיו בעלי כוחות קטנים, להיעשות גאוותנים וקנאים ולחסום את דרכם של הגדולים האמיתיים לעסוק בתורה בגדלות ולהביא תיקון ורפואה לעולם.

מרן הרב קוק זצ"ל, שהוא הגדול שבדורות האחרונים, עסק בבירור השאלות הגדולות תוך התמודדות עם השאלות הרוחניות המהותיות, ומתוך אותה גדלות התייחס לסוגיות שהתעוררו מחדש, כמו ערך האדם החברה, הלאומיות, הארץ, המדע והכלכלה. רבנים נוספים עסקו בשאלות אלו או בחלקן תוך הבנת גודל המשימה וצורך הדור, אולם לא היה כמרן הרב קוק שהציב משנה גדולה, עמוקה ונשגבה (מעין היחס שבין האר"י הקדוש בזמנו לשאר המקובלים).

כאשר רבנים קטנים שלא הגיעו לאותה מדרגה מעפילים לברר את הסוגיות הגדולות במוחין דקטנות, תוך שהם מעוררים מחלוקת על מרן הרב קוק, הרי הם גורמים לקלקולים עצומים.

כך אירע כאשר התייחסו לערכי האדם, הלאומיות, הארץ, המדע והפרנסה – בקטנות. במקום לראות את גודל האור האלוקי שצריך להתגלות על ידם כפי הדרכת התורה, ראו בהם רק בעיות. היחס העקרוני לערכים הללו צריך להיקבע בגדלות, ואילו בדרכי ההגשמה צריכים לשקול שיקולים פרטיים, זמניים וחינוכיים.

חטא עירוב שיקולים מסדרי גודל שונים

כללו של דבר, איסור בשר בחלב מלמד אותנו שאסור לערב שיקולים משני סדרי גודל שונים. לכל שיקול חשיבות מרובה במסגרת שלו, אבל כאשר מערבים אותם – כל השיקולים מתקלקלים לגמרי.

לדוגמה, צבע הקירות והרהיטים הוא דבר חשוב, ומי שרגיש ליופי וצורה – ראוי שישקיע זמן ומחשבה באשר לצבע המתאים לקירות ביתו ורהיטיו. אבל אם הוא מובטל שמציעים לו עבודה טובה ומאתגרת ששכר גדול בצדה, והוא נמנע מלקבל אותה כי צבע הקיר במשרד המיועד לו אינו מוצא חן בעיניו, כי הוא ירוק בהיר במקום תכול בהיר – אזי משהו משובש אצלו לגמרי.

כמו כן כאשר נוצר קרע בשולי החולצה, ראוי לתקן את החולצה או להחליף אותה; אבל אם הדבר קורה בעת שצריך להחיש חולה לבית החולים, ובעל החולצה טורח בתיקונה או בחיפוש חולצה אחרת, כי איך אפשר ללכת בחולצה שישנו קרע בשוליה – סימן שהוא חסר שיקול דעת סביר. בשר לעצמו טוב, חלב לעצמו טוב, אבל עירובם אסור באיסור חמור.

עמדות השמאל – עירוב שיקולים מסדרי גודל שונה

באופן כללי אפשר לומר שעמדות השמאל לדורותיו מבוססות על השוואת שיקולים מסדרי גודל שונה וערבובם זה בזה.

הניסיון לתקן עוולות כלכליות ביחס שבין בעלי הון לעובדים הוא חשוב וראוי; אבל כאשר באים לתקן בעיות מסדר גודל קטן על ידי פגיעה במערכות מוסריות מסדר גדול יותר, שנוגעות לאחריות שהאדם צריך לקבל על עבודתו וגורלו, הרי שמערבים בשר וחלב, גורמים לעוולות מוסריות קשות ומדרדרים עמים שלמים לעוני נורא. ואותם עובדי הכפיים שפעילי השמאל רצו לסייע לכבודם ומעמדם, נאלצים למות עשר שנים מוקדם יותר בניוול וחרפה.

כיוצא בזה חוטא השמאל בהשוואה ובעירוב שאלות של זכויות אדם מסדר גודל קטן עם שאלות קיומיות של עמים, חברות ומשפחה. ועל כך בעז"ה בפעם הבאה.

תגובה אחת בנושא “עומק משמעות בשר וחלב”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *