דרכי המאבק למען צביון יהודי בצה"ל

בשנים האחרונות נכתבו כאן התרעות רבות על כרסום במעמד היהדות בצה"ל • לו עמדנו בעבר בתוקף על הפגיעה במצוות ובערכים, הפקודה נגד הזקנים לא הייתה עולה על הדעת • רבים שהתנגדו לדברים שנאמרו כאן בעבר, קוראים היום לתגובה חריפה • אין לאיים ואין לתבוע את פירוק הממשלה, אלא להתריע על כל בעיה בצבא • אי אפשר לפגוע במפלגות מסוימות בבחירות, ואחר כך לצפות מהן לפעול מעבר לכוחן הפוליטי המוגבל • ללמוד מהרצי"ה על מה מפרקים ממשלה

סערת הזקנים

אילו שר הביטחון והרמטכ"ל היו מודעים באופן שוטף לבעיות שיש לחיילים הדתיים בצבא, ולתביעה העקרונית שהצבא ישמור על צביונו היהודי, ושהרבנות הצבאית צריכה להיות עצמאית ומובילה בתחום היהדות כולו – לא היו מעלים בדעתם להוציא מידי הרבנות הצבאית את האחריות לאישור גידול זקן מסיבות דתיות ואת אגף התודעה היהודית

שאלה: מדוע הרב לא יצא בביקורת קשה נגד הפקודה לפיה לא יורשה חייל לגדל זקן בלא אישור קצין השלישות הפיקודי? האם אין מקום לקרוא לחיילים לסרב על כך פקודה ולהרעיש על כך שמיים וארץ?! האין לראות בכך מגמה חמורה של הרס הדת, שמצטרפת להעברת האחריות לתודעה היהודית מהרבנות הצבאית לאכ"א, ולכניעת הממשלה לרפורמים בעניין הכותל?! האם לא צריך לקרוא לנציגי הציבור לפרק את הממשלה על כך?!

תשובה: אכן הפקודה נגד הזקנים מקוממת ומצביעה על אטימות וחוסר כבוד מצד חברי המטכ"ל שהיו שותפים לה. יש בה פגיעה מסוימת בצביון היהודי של צה"ל, ויותר מזה פגיעה במעמדם של הרבנים הצבאיים שהיו אחראים עד כה למתן אישור זה, ויותר מזה פגיעה בכבודו של החייל שרשאי להיראות באופן התואם את אורח חייו, כל עוד הוא נראה מכובד וסביר.

ברור שחייל שמקבל פקודה כזו אינו צריך להישמע לה, אלא עליו לפעול בדרכים המקובלות כדי לשנותה. ברוב המוחלט של המקרים יצליח, ואם ייתקל במפקד אטום במיוחד, יסביר לו שהוא מוכן ללכת על כך לכלא, ועל ידי כך אולי תחזור הבינה לראשו והפקודה לגביו תבוטל.

מכיוון שהערכתי מתחילה שהעניין יסתדר בהבנה, לא מצאתי צורך לצאת על כך בביקורת ציבורית.

עמדתי במשך השנים

אמנם יש לי תמיהה על רבים מאלה שקוראים היום להילחם ולהפיל את הממשלה, מדוע במשך כל אותן שנים שבהן כתבתי מאמרי ביקורת נוקבים על הכרסום בזהותן היהודית-לאומית של מערכות שלטוניות שונות, הם שתקו ופעמים שאף יצאו נגד עמדותיי. אמנם בכל משך התקופה הזאת השפעתו הערכית של הציבור הדתי גברה מאוד, אולם במקביל, בהשפעתן של מערכות המשפט והאקדמיה, התקיים תהליך של כרסום ערכי במערכות המשפט, החינוך, הביטחון, מעמדה של הרבנות בישראל, ובכלל זה מעמדה של הרבנות הצבאית והצביון היהודי של צה"ל. אזכיר כאן בקיצור את המאמרים שכתבתי ביחס לדרישה שצה"ל יתפקד כצבא יהודי.

בקיץ תשס"ד התייחסתי בשני מאמרים (י"ט תמוז, י"א אב) לקושי של הצוערים בבה"ד 1 להתפלל במניין, ותבעתי מחברי הכנסת הדתיים והחרדים לפעול למענם (הם לא פעלו, אבל הביקורת הציבורית הועילה במידת מה). עוד מאמר הוקדש בט' אלול לחיזוק החיילים מבחינה תורנית, למען עצמם, ולמען צביונו של צה"ל, כפי שציוותה התורה שיהיה המחנה קדוש.

בו' במרחשוון תשס"ה עסקתי בגבול הציות לפקודה שמנוגדת להלכה, הן ביחס לגירוש יהודים והן ביחס לחילול שבת (המשכתי לעסוק בכך גם בשבוע שלאחריו).

בי"ב בכסלו התרעתי שוויתור בענייני הלכה יגרום לכרסום במעמדו של הצבא, מצד חוסנו המוסרי כצבא יהודי, ומצד שחיילים דתיים וחרדים יתרחקו מערך הגיוס. בקיץ תשס"ה התקיים הגירוש מגוש קטיף וצפון השומרון, אז הרביתי לכתוב נגד הגירוש ועל המצווה לשרת בצבא למרות זאת.

בז' בכסלו תשס"ו התייחסתי לפקודות נגד הוצאת ציציות (לא פחות חשוב מזקן), ועל הכרסום בעצמאותה של הרבנות הצבאית. כתבתי כי מכיוון שאין בידה כוח לעמוד מול הפיקוד, כפי שהיה בזמנו של הרב גורן, אין לה מעמד של מרא דאתרא, ועל כן גם על שאר הרבנים מוטלת האחריות לתת מענה לחיילים בצבא. עוד המשכתי להתייחס לכך בי"ב בטבת תשס"ו. שוב חזרתי והתרעתי על כך בהרחבה בל' באב תשס"ו (וגם בכ"א באלול).

בז' באלול תשס"ו כתבתי שצריך לתבוע הדחה של קצינים שפוגעים בצביון היהודי המקודש של צה"ל, וכדברי הרב גורן, מייסדה של הרבנות הצבאית, "שהיה אומר, כי קצין שקדושת מסורת ישראל אינה בראש מעייניו, אינו ראוי להיות מפקד בצה"ל ולשלוח חיילים להילחם למען עם ישראל. ועל כן היה עומד על כך, שמפקד שפגע בקודשי ישראל יודח ויסולק מהצבא".

בי"ד בטבת תשס"ז הקדשתי מאמר שלם למצבו הדתי של צה"ל, שמצד אחד נעשה הרבה יותר נוח לחיילים הדתיים, אולם מנגד, בעניינים עקרוניים כמו צניעות וערכים חל כרסום חמור. וכך כתבתי: "זה לא עניין של החיילים הדתיים בלבד, הצבא צריך לחתור לבטא עד כמה שאפשר את מורשתו וערכיו של העם היהודי. בלא זאת, הצבא יהפוך לצבא או"ם על כל המשמעויות וההיבטים החמורים לביטחונם של ישראל. תחושתם של החיילים הדתיים בצבא מהווה קנה מידה אמין לרמת היהדות בצה"ל". כדי לחזק עמדה זו הקדשתי במשך השנים כמה מאמרים לדמותו והנהגתו של הרב גורן בצבא. ועוד המשכתי להקדיש מאמרים למצב היהדות ושמירת המצוות בצבא במאמרים מי"א באב תשס"ז, ד' בטבת וג' בשבט תשס"ח. בחודש אדר א' תשס"ח הקדשתי מאמר על הכרסום שהחל בעקבות שילוב בנות ביחידות הגברים, והוספתי לעסוק בזה בעוד שני מאמרים.

בתוך כך הקדשתי מאמרים רבים לביאור ערך מצוות השירות בצבא, ושלמרות המאבק המתחייב על הצביון היהודי שלו, בשום פנים אין להשתמט מהמצווה הגדולה הזאת. אף הגנתי על ידידי היקר, הרב הצבאי הראשי דאז, הרב אביחי רונצקי שליט"א, שיזכה לרפואה שלמה, מפני התקפות של גורמים חרדיים (י"ז באייר תשס"ח).

כמדומה שהתמונה ברורה וכבר מתחילה לשעמם, אז נוותר על הסקירה מתשס"ט ואילך (אגב, ביקורות אלו שלא נמצאו להן שותפים רבים, מלבד החיילים בשטח, היו הרקע להוצאת ישיבת הר ברכה בחורף תש"ע ממסלול ההסדר).

אז והיום

בכל אותן השנים, רבים מאלה שטוענים עכשיו שצריך לסרב פקודה ולפרק את הממשלה, אמרו שאין לעורר מתחים בצבא. כשהתרעתי על הפגיעה בעצמאותה של הרבנות הצבאית, ושהיא צריכה להיות יותר תקיפה, רבים מאלה שקוראים היום לרב הצבאי להתפטר טענו שעמדתי קיצונית ולא מכבדת את מפקדי הצבא והרבנים הצבאיים, ושכל הפגנה צריכה להיות בעד ולא נגד, לחזק את הממשלה ולא נגדה. בכך תרמו להחלשת הרבנות הצבאית ולהתבססות העמדה שענייני הדת בצבא אינם מרכזיים כל כך.

אילו שר הביטחון והרמטכ"ל היו מודעים באופן שוטף לבעיות הצניעות, הכשרות והתפילות שיש לחיילים הדתיים בצבא, ולתביעה העקרונית שהצבא ישמור על צביונו היהודי, ושהרבנות הצבאית צריכה להיות עצמאית ומובילה בתחום היהדות כולו – לא היו מעלים בדעתם להוציא מידי הרבנות הצבאית את האחריות לאישור גידול זקן מסיבות דתיות ואת אגף התודעה היהודית.

בכל אופן, דווקא עכשיו, כשיש לנו סגן שר ביטחון שהוא תלמיד חכם, ישר וערכי ויודע לקדם דברים, לא ראוי לעורר מהומות, שכן ברור מאליו שהוא יעשה הכול כדי לפתור את הבעיה, ומן הסתם יצליח.

מכאן ואילך

מכאן ואילך, במקום לאיים ולתבוע פיטורים או פירוק ממשלה, יש להתריע באופן שוטף על כל בעיה בצבא, דרך הרבנות הצבאית, חברי כנסת מהבית היהודי והליכוד, וכמובן על ידי סגן שר הביטחון. ואולי גם חברי הכנסת החרדים יסכימו להצטרף ולסייע לחיילים הדתיים. במקביל לפעילות המסודרת, צריך גם לבקר את האחראים על בעיות הדת בצבא בכלי התקשורת הפתוחים לכך. באופן זה, בתהליך הדרגתי יש לקוות שהכול יתוקן.

מדוע פתאום נעשו הטענות קשות וחריפות

הטענות הקשות שמועלות כיום נגד הממשלה ומצב הדת במדינה ובצה"ל, מעלות חשש שיש כאן עוינות עמוקה דווקא כלפי ציבור דתי וימני ונציגיו, שדווקא מהם תובעים תביעות בלתי אפשריות, בעוד כלפי ממשלות שמאל וכלפי הנציגות החרדית מתייחסים בוותרנות וסנגוריה מופלגת.

חלק מאלה שמבקרים את נציגי הציבור הדתי והלאומי בכנסת ובממשלה ותובעים מהם לתקן ולקדם את הכול מיד, הם אלה שהכפישו אותם וגרמו לאובדן קולות והחלשת מעמדם בכנסת. בפועל אסור לפתח ציפיות מוגזמות מעבר לכוח שהבוחר נתן להם. מי שמפתחים ציפיות מוגזמות מביאים להכשלתם, ואולי אף עושים זאת בכוונה כדי להצדיק את עצמם על שהכפישו אותם לפני הבחירות והחלישו את כוחם.

מהרצי"ה – על מה מפרקים ממשלה

הוויכוח החמור ביותר בנושאי דת ומדינה, ויכוח חמור לאין ערוך מהכותל, היה סביב הגיור. לאחר שבית המשפט החילוני הכשיר גיור רפורמי, תבעו כמה רבנים חשובים לעשות הכול כדי לשנות את החוק ולקבוע שרק גיור כהלכה יוכר במדינת ישראל. לדעתם אסור היה להשתתף בממשלה שלא מתקנת עניין זה. אולם מו"ר הרצי"ה סבר שאף שהעניין חשוב ויש לפעול בעבורו במרץ רב, אין הוא צריך למנוע השתתפות של המפד"ל בממשלה. אמנם לאחר שחברי המפד"ל החליטו להתפטר על כך מהממשלה, סבר שעליהם לעמוד בדיבורם ולא לזחול חזרה לממשלה בחרפה.

מנגד, כשהכריז אחד מראשי הממשלה כי לא אכפת לו לבקר בגוש עציון עם ויזה ירדנית, נזדעזע הרצי"ה בכאב עצום. במשך ימים חזר ואמר בשיחות, בשיעורים ואף בדרשת יום העצמאות תשל"ד: "לו לא אכפת, ולנו, לכלל ישראל, כן אכפת!". והוסיף: "השומע ישמע והחדל יחדל!". והיה חוזר ומודיע כי ראש ממשלה שאומר דבר שכזה אינו יכול להיות ראש ממשלת ישראל.

מעמדו של ראש הממשלה היה נראה אז איתן. כעבור כמה שבועות נפלה הממשלה, עקב בואם של המטוסים בערב שבת. שמעתי מדודי הרב רמר זצ"ל, שהרב גולדויכט זצ"ל, ראש ישיבת כרם ביבנה, אמר אחר כך לרצי"ה: "רוח הקודש הופיעה בבית מדרשנו?". נענה הרצי"ה ואמר שאין כאן רוח הקודש, רק שצריך לדעת להבחין בין חיסרון לריקבון. לעתים החיסרון גדול מאוד, אלא שעדיין אפשר להמשיך לחיות עמו עד שיתוקן; אבל כאשר יש ריקבון הדברים חמורים בהרבה ואי אפשר יותר להמשיך.

מצבנו היום טוב בהרבה, ויהי רצון שנזכה להשלים את כל החסרונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.