הקפדה על צניעות בלימודי פיזיותרפיה

האם צריך לקבוע סעודות בחנוכה? • ילדים יכולים להדליק בעצמם, אבל במקום אחר • אין היתר לסטודנטים לפיזיותרפיה להתאמן במהלך הלימודים על טיפולים בבני המין השני ואין לכך גם כל הצדקה מקצועית • במוסדות האקדמיים שאפשרו לסטודנטים הדתיים להתאמן רק על בני מינם חלה עלייה בהרשמה • עדות מביתו של הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל על שירת נשים בשולחן השבת

מצווה לקבוע סעודות בחנוכה

מצווה לקיים בחנוכה סעודות, כדי לשמוח בישועה שעשה ה' לישראל בימים ההם בזמן הזה. וכך משמע מהרמב"ם שקרא לימי החנוכה "ימי שמחה והלל", ולכל שמחה צריך להיות ביטוי גם בסעודה. ולא זו בלבד אלא שלדעת ראבי"ה מצווה לקבוע בחנוכה סעודה על פת.

ואמנם לדעת מהר"ם מרוטנבורג אין מצווה לקיים סעודות בחנוכה, כי הנס היה רוחני, ולכן ההודאה היא בתפילה ולא בסעודות. אולם למעשה נוהגים להרבות בסעודות בחנוכה, ומרבים לומר בהן דברי תורה, שירות ותשבחות, ועל ידי כך לכל הדעות הסעודות הן סעודות מצווה. בנוסף לכך, על ידי דברי התורה יקבלו הסעודות את אופיו המיוחד של חנוכה שעיקרו שמחה רוחנית, ומתוך כך השמחה תימשך לסעודה.

האם לפי מנהג הספרדים ילדים רשאים להדליק נרות בברכה?

עדיין יש הרבה יותר מטפלות ממטפלים, וגברים דתיים רבים נמנעים מלקבל טיפול פיזיותרפי מפני שאין גבר שיטפל בהם. ולכן מטפל שירצה להתמקד בטיפול בגברים בלבד, יוכל לעבוד במשרה מלאה ואף יותר

שאלה: מנהג הספרדים שרק גדול הבית מדליק נרות חנוכה, אלא שפעמים רבות הילדים משתוקקים להדליק גם הם חנוכייה. האם מותר להם להדליק נרות לפי מנהג ספרדים, והאם יוכלו לברך על ההדלקה?

תשובה: מותר לילדים להדליק נרות לעצמם, ובתנאי שידליקו במקום אחר, כדי שיהיה ברור כמה נרות מדליקים בכל יום. המנהג הרווח לפי רוב הפוסקים הספרדיים שלא יברכו על הדלקתם, מפני שהם יוצאים ידי המצווה בהדלקת אביהם, ואם כך נהגו בבית הוריו, ראוי שימשיך במנהגם. אמנם מי שמאוד רוצה שבניו ידליקו בברכה, יכול לסמוך על מו"ר הראשל"צ הרב מרדכי אליהו זצ"ל שהתיר לילדים עד גיל בר מצווה להדליק נרות בברכה, מפני שכך מחנכים אותם למצווה. ולדעת הרב שלום משאש זצ"ל, גם בנים שעברו גיל בר מצווה רשאים לכוון שלא לצאת בהדלקת אביהם, ולהדליק בברכה (ילקוט שמש או"ח קצב).

צניעות בלימודי פיזיותרפיה

לפני למעלה מעשר שנים קיבלתי שאלה מבחורה שרצתה ללמוד פיזיותרפיה במכללת אריאל. היא סיפרה שבבואה להירשם, הכריחו אותה לחתום על טופס שבו התחייבה לערוך במשך הלימודים תרגילים ועיסויים על בנים ושהם יערכו אותם עליה. הם הסבירו שבלא זאת, אי אפשר ללמוד כראוי פיזיותרפיה. בנוסף לכך היא סיפרה, שגם כאשר מתאמנים בנים עם בנים ובנות עם בנות, אין ההנהלה מסכימה שיפרשו שם וילון לצניעות. יש לציין שהתרגולים נעשים בבגדים תחתונים בלבד. שאלתה הייתה, האם מותר ללמוד בבית ספר זה? היא הוסיפה וציינה שבאוניברסיטת באר שבע ותל אביב מתחשבים יותר בדתיים ומאפשרים להם ללמוד בלא לנגוע בבני המין השני, ואף מאפשרים לדתיים לפרוש וילון לצניעות בעת העבודה המעשית (אינני יודע אם עדיין הם מאפשרים זאת).

השבתי לה שאסור ללמוד במקום כזה. ואמנם כדי לטפל בחולה מותר לרופא לנגוע בבן המין השני, ולראות מקומות צנועים שבגופו, ובתנאי שהדבר אינו מעורר את יצרו. אולם כאשר הדבר כרוך במגע ממושך, כמו בטיפול פיזיותרפי שכולל סדרה של עיסויים, צריך להשתדל מאוד שבנים יטפלו בבנים ובנות בבנות, ורק כשאין אפשרות אחרת, וכאשר המטפל או המטפלת יודעים שהדבר אינו מעורר את יצרם – מותר. ובכל אופן בעת הלימודים אין לכך היתר.

לגבי טענת המנהלת שאי אפשר ללמד פיזיותרפיה בלא תרגולים של בנים על בנות ולהפך, התייעצתי עם הרב פרופ' אברהם שטיינברג, מחבר 'אנציקלופדיה הלכתית רפואית', ואף הוא שלל את הצורך בכך, וציין כי אין הבדלים משמעותיים בין גוף הגבר לגוף האישה, ולכן אין הכרח שיתאמנו זה על זה. עוד הוסיף כי רק לאחרונה החלו גברים להיכנס למקצוע זה, ולפני כן כאשר רק נשים למדו פיזיותרפיה איש לא טען שהן חייבות להתאמן על גברים.

גם מורים דתיים לפיזיותרפיה, בעלי ניסיון של עשרות שנים, אמרו לי שאין צורך להתאמן על בני המין השני, מפני שבכל מה שקשור לפיזיותרפיה, לבד מבעיות נדירות, אין הבדלים משמעותיים.

אמנם היו מורים שאמרו שיש צורך שהמטפל הדתי יתרגל שלא להתרגש יתר על המידה בעת שהוא מטפל בבן המין השני, ולשם כך טוב שיתרגל לכך בעת הלימודים. אולם לשם כך די בתרגול בעת הסטאג', שאז מטפלים ממש במי שזקוק לכך, והטיפול נעשה תחת הנחייה של מדריך והוא נעשה באדם זר ולא בחבר ללימודים שנפגשים איתו יום יום במשך שנים.

ומי שמתכוון לטפל בגברים בלבד, גם לכך אין לו היתר. ויש לדעת שעדיין יש הרבה יותר מטפלות ממטפלים, וגברים דתיים רבים נמנעים מלקבל טיפול פיזיותרפי מפני שאין גבר שיטפל בהם. ולכן מטפל שירצה להתמקד בטיפול בגברים בלבד, יוכל לעבוד במשרה מלאה ואף יותר. ורצוי שהמערכת הרפואית תסייע ככל יכולתה בכך.

השינוי לטובה

בעקבות התשובה, אותה בחורה עברה ללמוד בבאר שבע, שם סיימה את לימודיה בהצלחה. תלמידים נוספים נמנעו מלהירשם לאריאל. תלמידים שכבר למדו באריאל התלוננו על הדרישה הפוגעת, ובעקבות זאת המדיניות השתנתה, וכבר קרוב לעשר שנים שבאוניברסיטת אריאל מאפשרים לדתיים להתאמן על בני אותו המין, כאשר וילון פרוש ביניהם לבין השאר. זה הוביל לעלייה בהרשמה. מחצית מהתלמידים דתיים.

אולם לאחרונה שמעתי לצערי שחל שינוי במנהגם של חלק מהבנים הדתיים. הם שמעו כי רצוי מאוד שכל תלמיד יתרגל עיסויים על שני המינים, ועמדה זו מצאה חן בעיניהם. הם הציגו אותה בפני רבנים כצורך רפואי הכרחי, ומתוך כך מצאו לכך גם היתר. אם אין ברירה, אז חייבים לתרגל עיסויים על בנות. אמנם הבנות הדתיות לא השתכנעו מכך, והן עדיין מתעקשות להתאמן זו על זו, אבל לבנים היה חשוב מאוד להיות כמה שיותר מקצועיים…

מקרים כאלה עלולים בסופו של דבר לפגוע באפשרות של דתיים להשתלב באקדמיה יחד עם חילוניים.

זה מזכיר לי דברים שאמר מו"ר הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל. הוא פסק שצריך לסרב לפקודת הגירוש, אבל היו רבנים ששמעו ממפקדים בכירים שהסירוב יגרום לפיקוח נפש לאומי, ובעקבות זאת הורו למלא את הפקודה. הוא סיפר אז על פריץ שטען בפני חבריו שהיהודי שלו תמיד שומע בקולו. אם יורה לו לשתות יין נסך – ישתה. כשהגיע היהודי אל הפריץ, הורה לו לשתות מיינו. היהודי סירב. הוציא הפריץ אקדח, כיוון לרקתו של היהודי ואיים: אם לא תשתה אהרוג אותך. היהודי שתה. לאחר שסיים את הכוס, ליקק את שפתיו ואמר: היין טעים. אולי תכוון אליי שוב את האקדח, ותצווה עליי לשתות כוס נוספת?

אגב, אותם אנשים שטוענים לגבי לימודי הפיזיותרפיה שיש הבדל גדול מאוד בין גברים לנשים, טוענים גם לגבי שילוב בנות בחילות הלוחמים, שאין שום הבדל בין גברים לנשים, וכל מה שגברים יכולים גם נשים יכולות. הוויכוח בשני המקרים אינו על השוויון ועל ההבדלים שבין גברים לנשים, אלא על ערכה של מידת הצניעות.

גברים ונשים בשירי שבת

במשפחות רבות מתעוררת שאלה כיצד ינהגו הנשים בשירי שבת. כאשר רק בני המשפחה מקרבה בדרגה ראשונה מסובים, ברור שגם הבנות שרות. אבל כאשר הילדים מתחתנים ומגיעים גם החתנים, האם גם אז מותר לבנות לשיר?

במשפחתנו, כמו בעוד משפחות רבות, מקובל שהנשים אינן שרות כאשר ישנם גברים שאינם קרובים להן מדרגה ראשונה. זה כמובן גורם למעט בשירי שבת. השאלה האם כך חייבים לנהוג.

בשו"ת שרידי אש (א, עז), בתוך דיון בשאלה האם איסור שמיעת שירת נשים הוא גם כאשר קבוצת אנשים שרה יחד, כתב הרב וינברג זצ"ל שבאופן כללי הדבר אסור, משום שאין הבדל בין שמיעה של קבוצת בנות לבין שמיעת בת אחת, שהרי אמרו חכמים (מגילה כא, ב) שקול שחביב על האדם ניתן לשומעו גם בין קולות רבים. אלא שהוסיף הרב וינברג, שבבואו לגרמניה ראה שגם בבתי החרדים מזמרים האנשים והנשים ביחד שירי שבת. וכששאל היאך הם נוהגים כך, ענו לו שכך הורו להקל הגאונים הצדיקים רבי עזריאל הילדסהיימר והרש"ר הירש. ואם כן ראוי לחפש את טעם ההיתר שלהם. ואולי הוא מפני שהם פסקו כדעת כמה מגדולי הראשונים שסוברים שהאיסור לשמוע קול של אישה הוא רק כאשר מתכוונים ליהנות מקולה, אבל כשאין כוונה כזו אין איסור. וכן בספר 'שדי חמד' (מערכת קול) הזכיר דעה של רב ספרדי שהתיר לגברים ונשים לשיר שירי קודש ביחד, משום שבשירי קודש אין חשש להרהור. ואם כן, מאחר שהמטרה היא לשיר שירי קודש ולא ליהנות מקולן של נשים, ובנוסף לכך כמה שרים ביחד, כך שבלא תשומת לב מיוחדת לא יבחין השומע בקולה של אישה מסוימת דווקא – התירו הרבנים מגרמניה לגברים ונשים לשיר ביחד שירי קודש.

בעניין זה סיפר לי פרופ' שאול שטמפפר עדות מביתו של הגאון הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, איש אמונו של מרן הרב קוק זצ"ל ומי שכיהן אחריו כרבה של ירושלים. הרב פרנק היה דוד של הסבא שלו, והוא זכר שבהיותו ילד ביקר בשבת בבית הרב פרנק, וכל הנוכחים שרו זמירות שבת ביחד – גברים ונשים. כדי להיות בטוח שעדותו נכונה, שאל לפני כשנה את ר' אברהם פרנק ז"ל, בנו של הרב פרנק, האם גם כאשר היו שם גיסים הבנות שרו. והוא אישר שכך היה. גם אלמנתו חזרה וסיפרה זאת, כאשר זכרה היטב היכן ישב כל אחד מבני המשפחה.

אינני יודע אם נשנה את מנהגנו, וגם אינני יודע אם הרב פרנק זצ"ל תמך בזה בלב שלם או שכך נהגו הבנות ולא מיחה בידן. אבל נדמה שזו עדות חשובה.

One thought on “הקפדה על צניעות בלימודי פיזיותרפיה”

  1. שלום שמי רועי סיימתי לימודי פיזיותרפיה לפני 5 שנים באריאל בתקופה בה למדתי הקפידו על הנחת מחיצה בין הצדדים במהלך הלימוד המעש ניסו כל הזמן לשכנע שיש צורך גם לצורך הימוד במגע בגוף נשי אך טענתי היתה שחלק גדול מהפיזיותרפיסטים הולכים בעתיד לעבוד עם אוכלוסיית הקשישים והילדים ואין במהלך הלימודים ,חוץ מהשלב של ההתנסיות הקליניות, שום מגע עם אוכלוסיות אלו. אני לאחר מכן המשכתי לעבוד בקופ"ח במכון, וישנם מכונים בקופות מסוימות ובעיקר בי-ם שמקפידים שגברים יטפלו בגברים ונשים בנשים. כל טוב

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *