מאמר הדורות (האם מאמר הדור שייך לימינו)

מאמר 'הדור' של מרן הראי"ה קוק אינו מדבר רק על החלוצים שבארץ ישראל, אלא על יהודים רבים בכל רחבי העולם שהובילו מהפכות במדע ובחברה, בפוליטיקה ובתרבות • 'הדור' שעליו מדבר הרב הוא התקופה המודרנית בכללותה, שמתאפיינת בתפישה שהאדם יכול בכוח מחשבתו לקחת אחריות על עתיד האנושות ולחולל שינויים לטובה • למרות שינויים מסוימים שחלו מאז, התפישה הזו עדיין שולטת, ולכן גם הניתוח של מחלת הדור ודרך הטיפול המוצעת נותרו רלוונטיים

מאמר הדור

מאמר 'הדור' שבספר 'עקבי הצאן' הוא אחד מהמאמרים היסודיים והמפורסמים של מרן הראי"ה קוק זצ"ל. במאמר זה מנתח הרב את אופיו המיוחד של הדור, ומתווה דרך לתשובתו ותיקונו.

הרב מבאר שעוזבי התורה של הדור הם שונים ומיוחדים. בכל הדורות היו עוזבי התורה קלי דעת ומושחתים, ואילו עתה ישנם אנשים איכותיים, בעלי דעה ושאיפות מוסריות, שעוזבים את התורה. הם מחפשים אמת גדולה, שיש בה בשורה לתיקון העם והעולם. ועל פי מה ששמעו ולמדו, נדמה להם שהתורה עוסקת בשמירת מנהגים ישנים והלכות קטנוניות, ואינה יכולה להציע דרך להתמודדות עם השאלות הגדולות של האדם, העם והאנושות. "דורנו דור נפלא… קשה מאוד למצוא לו דוגמא בכל דברי ימינו. הוא מורכב מהפכים שונים, חושך ואור משמשים בו בערבוביה. הוא שפל וירוד – גם רם ונישא. הוא כולו חייב, גם כולו זכאי" (ע' קח).

כיצד צריך לפנות אל הדור

"הצרות והתלאות הנוראות עשוהו לנוקשה ועז". האיומים בעונש, בעולם הזה או בעולם הבא, אינם משפיעים עליו. "הוא לא יוכל, גם אם ירצה, להיות כפוף ושחוח… הוא לא יוכל לשוב מיראה, אבל מאוד מוכשר הוא לשוב מאהבה" (ע' קיא).

צריך לדבר אליו דברים גדולים. "הדברים הנמוכים והפשוטים לבדם, אע"פ שהם מלאי אמת וצדק, לא יספיקו לו" (ע' קיב). ומרחיב הרב שם בביאור הדברים הגדולים וכיצד צריך ללמדם.

"לא נעשוק ממנו את כל האור והטוב, את כל הזוהר והעוצמה שרכש לו, כי אם נרבה עליהם, נזריח עליהם, באור של חיים, באור אמת, המנהיר ממקור הנשמה הישראלית. ובנינו יביטו אליו וינהרו" (ע' קט).

"להם אנחנו צריכים ללמד תורת חיים ממקור החיים, דרכי מוסר מלאי אורה וצהלה, דברי חן ושכל טוב, מזוקקים ומצורפים… של אוצר החיים לתורת חיים". "לא נחפוץ לדכא תחת רגלינו, לא נאבה להגיש לנחושתיים את הכוחות הצעירים והרעננים, המסתערים ומתרוממים. כי אם נאיר לפניהם את הדרך, נתהלך לפניהם בעמוד אש של תורה ודעת קדושים כבירי כוח לב" (ע' קטו).

האם מאמר הדור שייך לימינו

רבים מלומדי מאמר הדור סוברים שהוא עוסק בחלוצים שעלו לארץ במסירות נפש, ייבשו את ביצותיה, הפריחו את שממותיה, העיזו לדבר על הקמת מדינה עברית, עמדו במלחמות גבורה כנגד הערבים, וגידלו דור צעיר של חלוצים ולוחמים.

ונשאלת השאלה האם הדור שאנו חיים בו היום, יותר ממאה שנה אחר כתיבת מאמר הדור, הוא עדיין אותו הדור? האם ניתוחיו ומסקנותיו של מרן הרב תקפים גם היום?

גישות שונות נאמרו בסוגיה זו, וננסה לסכמן בקיצור.

גם בדורנו ישנה חלוציות אלא שנחבאה קמעא

יש אומרים: דבריו של מרן הרב זצ"ל שרירים וקיימים, ו"התורה הזו לא תהיה מוחלפת". גם היום ישנם רבים שאוהבים את הארץ ומוכנים למסור את נפשם עליה בהתיישבות ובצבא. וגם אם נראה כלפי חוץ שרוב הציבור אינו מתעניין כיום בארץ ובבניינה – מבפנים כולם קשורים במסירות נפש לעם ולארץ. המייצגים באופן הבולט ביותר את רוח הדור שעליו דיבר הרב הם קציני הצבא וחייליו, שעושים לילות כימים ומחרפים נפשם למען ביטחון המדינה.

דורנו קטן ותאוותן וזקוק למוסר

יש אומרים: רוב הציבור כיום איננו קשור לשום אידיאלים. הארץ והעם אינם מעניינים אותו. הם חילונים כי הם בורים. נוח להם להמשיך בדרכם. הם חושבים שכך יוכלו לספק את תאוותיהם. כדי לקרבם צריך לחשוף בפניהם את העולם שבו הם חיים במערומיו. להראות להם כיצד הרדיפה אחר כסף ומותרות אינה מביאה לאושר אמיתי. לבקר בחריפות את המתירנות שמפרקת משפחות, את הבגידות והשחיתות. לתאר את עונשם של הרשעים בגיהנם, בעולם הזה ובעולם הבא. ולעומת זה להראות את היופי שביהדות: שולחן השבת הרגוע, הילדים המחונכים שמכבדים את הוריהם ולימוד התורה.

לשם חיזוק הדברים מביאים כהוכחה את בעלי התשובה הרבים שאוהבים לשמוע דברי מוסר פשוטים וללמוד הלכה.

דורנו שכח את האידיאלים הגדולים והלך לחפש את טעם החיים (ניו אייג')

יש אומרים: אמנם בתקופת מרן הרב היו אידיאליסטים שמסרו את חייהם למען תיקון עולם. אולם הדור שלנו כבר אינו מאמין באידיאלים כלליים. הוא אינו רוצה לעסוק בשאלות לאומיות, חברתיות וכלכליות. הוא רוצה שהפוליטיקאים יטפלו בהם בהגינות ויניחו אותו לנפשו. החיים כל כך מסובכים, מורכבים ומכבידים, שאנשים מחפשים משמעות לחייהם האישיים. הם מחפשים טעם לחיים. דרך להתמודד עם כל השפע המכביד והמבלבל. תורת החסידות שמתעמקת בנפש הפרטית יכולה לדבר אליהם. וכמובן גם הרעיונות הפרטיים שבדברי מרן הרב קוק נוגעים לליבם, אבל לא הרעיונות הכלליים.

הפוסט מודרנים

יש אומרים: היום כבר אין מאמינים בעקרונות מוחלטים. כבר אין אידיאליסטים שמוכנים למסור את נפשם על עקרונות. הדור התבגר וקיבל תפישת עולם מורכבת, לפיה האמת אינה שייכת לחוג אחד או לתורה אחת. גם אם נציג לפניו את חזון תיקון העולם שבתורה, לא יתרשם ולא יתקרב. אולי להפך, הביטחון המופרז של המאמינים יעורר אצלו סלידה. הוא חושש מתנועות יותר מידי אידיאליסטיות. גם תלמידי הרב קוק עם "המשיחיות" שלהם מפחידים אותו. להט זה היה שייך אולי לתקופת העליות וייבוש הביצות, אבל כיום הוא לא רלוונטי. אנשים מחפשים היום את דרך האמצע לחיים סבירים, הגונים ונוחים.

כדי לקרב את הדור צריך למצוא את הדרך לשלב את יסודות התורה וההלכה עם החיים המודרניים. צריך להפחית עד כמה שאפשר את המתח שבין היהדות והדמוקרטיה, בין התביעה לאמת המוחלטת שבתורה והפלורליזם.

מאמר הדור עוסק בכלל האומה

אף שיש אמת מסוימת בכל אחת מהגישות שהוזכרו – את מלוא היקפו של מאמר הדור לא הבינו כראוי. הרב אינו עוסק בחלוצים שעלו לארץ בלבד, אלא בדור בכללותו. המאמר נתפרסם בשנת תרס"ו, שנתיים לאחר שעלה הרב לארץ. באותן השנים התגוררו בארץ ישראל פחות ממאה אלף יהודים, ואילו בחוץ לארץ התגוררו כארבעה עשר מיליון יהודים. יותר מעשרה מיליון התגוררו באירופה. בוורשה לבדה התגוררו כחצי מיליון יהודים. בברלין, בווינה ובעוד ערים חשובות חיו כמאתיים אלף יהודים בכל אחת. את כל הציבור העצום הזה ראה הרב לנגד עיניו כשכתב את מאמר הדור.

בתוך החברה היהודית הגדולה הזו התחוללה אז תסיסה אדירה. רבים השקיעו את כשרונם ומרצם בפיתוח המדעים השונים ובקידום רעיונות חברתיים, מתוך אמונה שככל שתתרבה הדעת כך העולם יוטב ויתוקן. עליהם כותב הרב שחושך ואור משמשים אצלם בערבוביה. יש להם שאיפות גדולות לתיקון עולם, אבל בלא תורה לא יזכו לתקן באמת דבר.

הדור הוא התקופה המודרנית

"הדור" תואם בעצם את כל התקופה המודרנית, שהתחילה לפני כמאתיים חמישים שנה במערב אירופה, התפשטה אח"כ למזרח אירופה ולערי הבירה שבארצות ערב, ומתקיימת עד ימינו אלה. הרב פונה אל הכוחות הצעירים, אף שחלקם, אלו שפעלו במערב אירופה, כבר היו מבוגרים, אולם במבט היסטורי הם ביטאו את הזרם החדש, הצעיר.

התפישה שהאדם יכול בכוח מחשבתו לקחת אחריות על גורלו ועל עתיד האנושות ולחולל שינויים לטובה, היא יסוד התפישה המודרנית, שהלכה והתבססה עם התפתחות המדע, הטכנולוגיה והחברה. את העידן המודרני הובילו יהודים.

על כל היהודים המוכשרים, שפעלו בדרכים שונות למען האנושות, דיבר הרב במאמר הדור. חלקם השתתפו במהפכה הסוציאליסטית. רבים אחרים פעלו בתנועה הליברלית על מגוון מרכיביה. רבים עסקו בפיתוח המדע והאומנות. ולצערנו רק מקצת מהם, ולאו דווקא המוכשרים ביותר, התגייסו לתנועה הציונית.

השמות המפורסמים

אין ספור מדענים ואישים חשובים צמחו מקרב בני אותו הדור. בין המפורסמים שבהם היו: איינשטיין, ארליך, מצ'ניקוב, מאיירהוף, לנדשטיינר, הבר ווילשטטר. בחברה ופסיכולוגיה: קרל מרכס, פרויד, אריך פרום ואדלר. בפילוסופיה – הרמן כהן וברגסון. בספרות – סטפן צוויג, ליאון פויכטוונגר ופרנץ קפקא .

מתוך אידיאל של תיקון החברה השתתפו למעלה ממיליון יהודים צעירים בתנועות המהפכה הסוציאליסטית-קומוניסטית. גם בקרב המנהיגות הבכירה של התנועות הללו בלטו יהודים מוכשרים, שהוליכו אחריהם המונים וחוללו שינויים היסטוריים. המפורסמים שבהם: טרוצקי, רדק, סברדלוב, ז'נובייב, גרשוני. ובמערב אירופה פרדיננד לאסל.

יהודים גם פיתחו והובילו את הכלכלה העולמית. הם היו הבנקאים והיזמים החשובים. מבין המפורסמים נמנים: בני בית רוטשילד על ענפיו השונים, הברון הירש, הברון גינזבורג ומונטיפיורי.

במערב אירופה התחוללה פעילות ציבורית ענפה של יהודים שחוללו מהפכות חברתיות-ליברליות. הפחות מפורסמים השתתפו בחקר החברה ושימשו כיועצים למדינאים. המפורסמים שבהם היו שרים בממשלות החשובות ואף כיהנו כראשי ממשלות, כדוגמת ליאון בלום – ראש ממשלת צרפת, וולטר רטנאו – שר החוץ וזמן קצר ראש ממשלה בגרמניה. לפניהם היה ראש ממשלת בריטניה דיזרעאלי, שהתגאה במוצאו היהודי והפך את בריטניה לאימפריה.

מאמר הדור לדורנו

אמנם נכון שישנה כיום אכזבה מתנועות אידיאולוגיות שהכזיבו. הרבה חלומות התנפצו אל סלעי המציאות הקודרת. המודרנה, שרבים קיוו שתביא ישועה לעולם, גרמה גם לאסונות נוראים כדוגמת השואה והמהפכה הקומוניסטית. אבל עדיין קיימת אמונה בסיסית, שבכוח המחשבה והתכנון, אפשר לתקן את העולם. זוהי "התנועה המחשבית הכוללת" (ע' קי). אל מול תנועה זו, שהיא המובילה עד היום, ובסיסה המרכזי כיום נמצא באוניברסיטאות, צריך להציב חזון.

ואמנם נכון שיש אנשים רבים שאינם עסוקים ברעיונות כלליים, אך הם אינם מובילים את החברה, הם עוסקים בהישרדות, במובן הכלכלי והרוחני. כך היה בתקופת הרב וכך גם היום. כמובן שכל אחד ואחד מישראל הוא יקר וקדוש, ואם אפשר לקרבו לתורה ומצוות, הרי שזה דבר גדול, וגם הרב קוק עצמו היה טורח בזה.

אבל מי שקובע את רוח הדור הם אותם אנשים מוכשרים שעוסקים במדע ופילוסופיה, חברה וכלכלה, פסיכולוגיה, ספרות ואומנות, ומציבים חזון. ההמונים הולכים בסופו של דבר אחריהם. כמו לפני מאה שנה, גם היום יהודים מובילים בכל התחומים הללו. את הטוב שבהם צריך להבין, ומתוך העמקה גדולה בתורת חיים – להדריכם ולרוממם. על כל אלו אנו לומדים במאמר הדור.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *