הלכות לראש השנה (עמידה לפני ה' ביראה ובשמחה)

רחצה במקלחת בראש השנה

שאלה: האם מותר לאדם שרגיל להתרחץ בכל יום להתרחץ בראש השנה, ובמיוחד בשנה זו, שיש לנו שלושה ימים רצופים של יום טוב ושבת.

תשובה: מותר להתרחץ בראש השנה ובשבת במים פושרים, היינו במים שחומם כחום הגוף או פחות מחום הגוף. ואמנם גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף במים חמים בשבת, משום שהיו אנשים שמרוב להיטותם להתרחץ במים חמים, חטאו וחיממו את המים בשבת ועברו על איסור הבערה ובישול, וכשהוכיחו אותם, טענו שמים אלה חוממו מערב שבת. לפיכך גזרו חכמים שלא לרחוץ את הגוף גם במים שהתחממו בערב שבת בהיתר (שבת מ, א; שו"ע שכו, א). ויש אומרים שאיסור זה קיים גם ביום טוב (רמ"א תקיא, ב).

אבל כל האיסור הוא דווקא במים חמים, אבל במים פושרים, היינו במים שחומם כחום הגוף או פחות, מותר לרחוץ בשבת, וקל וחומר ביום טוב. ומי שמצטער מאוד מכך שלא יתרחץ, וגם מצטער מאוד לרחוץ בפושרים, רשאי להתרחץ במים חמים (עיין שו"ע תקיא, ב; רע"א באו"ה שכו, א).

מהיכן המים החמים

למי שיש דוד שמש, המים היוצאים מהדוד מותרים בשימוש ביום טוב. ולגבי שבת נחלקו הפוסקים, יש מתירים ויש אוסרים, והרוצה להקל יש לו על מה לסמוך.

ומי שאין לו דוד שמש אלא רק דוד חשמל. אם יש לו אפשרות להפעיל את הדוד על שעון שבת, יוכל לכוון שבכל יום הדוד יתחמם למשך כשעה, וכך יהיו לו מים פושרים. ואם המים יהיו חמים, יוסיף להם מים קרים כדי שיהיו פושרים. ומי שאין לו שעון שבת להפעיל את דוד המים – אין דרך שבה יוכל לחמם את המים ביום טוב, ורק אם יישארו לו מים חמים מערב יום טוב, יוכל לרחוץ בהם.

ובשבת, כל זמן שהמים שבדוד הפועל על חשמל אינם רותחים, מותר להשתמש בהם. אבל אם הם רותחים, אסור לפתוח את זרם החמים, כי בעוד המים החמים זורמים, נכנסים לדוד במקומם מים קרים, והם מתבשלים, ובישול אסור בשבת.

הסבון

מותר להשתמש בשבת ויום טוב בסבון נוזלי. אבל בסבון קשה או סמיך, נהגו רבים להחמיר, ושני טעמים לדבר: האחד, שהשימוש בסבון קשה או סמיך נראה כעין 'ממחק', שהרי בעת השימוש בסבון הקשה מחליקים את פניו, ובעת השימוש בסבון סמיך מורחים אותו על היד והגוף (מ"ב שכו, ל). והטעם השני, שהשימוש בסבון נראה כהולדה של דבר חדש, שהסבון הקשה או הסמיך הופך להיות נוזלי כמים (בא"ח ש"ש יתרו טו). ואף שמעיקר הדין לדעת הרבה פוסקים אין בזה איסור, נהגו רוב ישראל להחמיר שלא להשתמש בסבון קשה וסמיך. והנוהגים להקל יש להם על מי לסמוך.

וסבון שאם מניחים אותו על משטח יתפשט לצדדים נחשב כנוזלי, ולכל הדעות מותר להשתמש בו. וגם כשיש ספק בדבר, אפשר להקל.

חפיפת השיער וניגובו

כעיקרון מותר לחפוף את שיער הראש ולהשתמש בשמפו ומרכך. אלא שההוראה היא, שאישה שיש לה שיער ארוך והיא רגילה להסתרק תמיד אחר הרחצה, צריכה להיזהר שלא לשטוף את שערה בשבת או יום טוב, כדי שלא תיכשל אח"כ באיסור סירוק.

ונבאר יותר: באופן טבעי, בכל יום נושרות מן הראש עשרות שערות. וכל אדם מעדיף שהשערות ששורשן נחלש ייתלשו בעת הסירוק, שאם לא כן הן ינשרו במשך היום על בגדיו ועל המאכלים. ולכן המסרק שערו באופן שבוודאי ייתלשו שיערות, עובר על מלאכת 'גוזז' (ריב"ש שצ"ד; שעה"צ שג, עב). וכיוון שאסור להסתרק, המסרק מוקצה ואסור לטלטלו (שו"ע שג, כז).

ולכן מי שרגילה להסתרק תמיד אחר חפיפת שיער, לא תחפוף שערה ביום טוב או שבת. ומי שמרגישה שהיא מוכרחה לכך, והיא יודעת בוודאות שלא תיכשל בסירוק אחר החפיפה, תוכל גם ביום טוב לשטוף את שערותיה.

עוד צריך להיזהר אחר חפיפת הראש שלא לסחוט את השיער בידיים. אבל מותר לנגב את השיער במגבת, שהואיל ואין מעוניינים במים שיוצאים מהשיער ונבלעים במגבת, אין בזה איסור סחיטה (שש"כ יד, כב).

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *