הסתפקות במועט

כיצד ראוי לאדם לחיות עם כספו, להוציא את כל מה שיש לו על מזון, בגדים ודיור, או להיות חסכן ולהשתמש תמיד בפחות?

תשובה לכך בפרשת השבוע (דברים יב, כ): "כי ירחיב ה' אלקיך את גבולך כאשר דבר לך, ואמרת אוכלה בשר". רק לאחר שירחיב ה' גבולך – תאכל בשר, כמו שפרש רש"י על פי חז"ל: "לימדה תורה דרך ארץ, שלא יתאווה אדם לאכול בשר אלא מתוך רחבות ידים ועושר". כלומר רק אחר שיהיה לו בעדרו כמה וכמה כבשים, ישחוט אחד מהם לאכילה. כמו שנאמר (דברים יב, כא) "וזבחת מבקרך ומצאנך", אבל לא את כל בקרך וצאנך.
בתלמוד (חולין פד, א) נתנו לזה דוגמא, שאם יש לאדם מנה, יאכל ירק בלבד, שהיה המאכל הזול ביותר בימיהם. ואם יש לו עשרה מנה – בנוסף לירק יאכל בשבת גם דגים. יש לו חמישים מנה – יאכל בשבת בשר, שהיה יקר מדגים. ואם יש לו מאה מנה – יכול לאכול בכל יום בשר.

בתרגום לימינו

במילים אחרות: יש למשפחה חמשת אלפים ש"ח לחודש, תחייה בארבעת אלפים, תתן לצדקה מעשר – חמש מאות, ותחסוך חמש מאות. יש למשפחה שבעת אלפים, תשפר מעט את חייה, תחייה בחמשת אלפים, תתן לצדקה מעשר שבע מאות, ותחסוך אלף ושלוש מאות. יש לה עשרת אלפים, תחייה בששת אלפים, תתן למעשר אלף, ותחסוך שלושת אלפים. ואם יש לה עשרים אלף לחודש, תחייה בתשעת אלפים, אולי כבר ראוי שתיתן לצדקה חומש – ארבעת אלפים, ותחסוך שבעת אלפים.
צריך לדעת לתכנן את התקציב המשפחתי, לפי סדר עדיפיות נכון. על כך בפעם אחרת.

העניים שהעניות רודפת אחריהם

אבל, מציינים שם חז"ל שיש דורות ויש אנשים שמצבם כל כך רע, שהם גם עניים, וגם חולים. הם אינם מסוגלים לחסוך, כי כל אימת שמזדמנת להם איזו פרוטה לפורטה, הם נאלצים לקנות בה איזה מאכל להשיב את נפשם. עליהם נאמר הפתגם: "אחר העני הולכת העניות". הם תמיד במינוס בבנק, ועליהם לשלם עליו ריבית. הם מטפלים בשיניהם רק כשכבר אין להם ברירה, ובמקום לשלם עבור טיפול רגיל הם צריכים לשלם פי שלוש עבור טיפול שורש. אם ילדיהם מתקשים בלימודים, אינם מסוגלים לממן להם שיעורי עזר, וכך ילדיהם לא יצליחו בלימודיהם ולא יזכו במקצוע מכובד, ואף הם יהיו עניים. הם פטורים מלהפריש מעשר כספים ממשכורתם, מפני שהם עניים, אבל גם ברכת העשירות הבאה בעקבות הצדקה לא תגיע אליהם.
זהו מצב נורא. במצוות "והחזקת בו" (ויקרא כה, לה) נקראנו לפעול כדי להוציאם ממעגל העוני.
ופעמים שהקב"ה מזמן לעני פתח להשתחרר מקללתו, ושולח לו מעט כסף, ומשפר את מצבו הכלכלי. ואזי הוא בנסיון קשה: אם ידע לנהוג בכספו כראוי, יפריש מעשר כספים ויחסוך – יתעשר. אבל כשהוא שב ומבזבזו לריק, הרי הוא חוזר ונופל לעניות.
הכלל הוא שכל אדם שיכול – צריך לחסוך. בחסכון הכסף לא מתבזבז ועוד עושה פירות של רווחים בהיתר עיסקא. ואם יתעשר – אין בכך פגם, יוכל לנהוג במידה טובה ולהפריש חומש מרווחיו לצדקה, ואף להעלות במקצת את רמת חייו.

המתקשים לחסוך

ולא כמו אותם אנשים שככל שהם מרוויחים יותר, כך הם מבזבזים יותר. יש לו עשרת אלפים הוא חי בשלוש עשרה אלף. יש לו ארבעים אלף ש"ח לחודש הוא חי בחמישים אלף ש"ח לחודש, ומתלונן שקשה לו לגמור את החודש, במיוחד שהוא כל כך "מרבה" לתרום לצדקה, אלפיים ש"ח לחודש (סה"כ ארבעה אחוז). יהיו שישאלו: איך מוציאים חמישים אלף ש"ח לחודש. אל תדאגו, זאת לא בעייה, אפשר לקנות דירה שעולה קרוב למליון דולר, ורהיטים משובחים במחיר כפול או משולש, וכן הלאה.
כדי שאדם יוכל לחסוך, הוא צריך לפתח את הצד הרוחני שלו. ללא זאת, הוא חי כבהמה, שכל אוכל שמניחים לפניה היא זוללת עד שבטנה מתפקעת. הוא אינו מסוגל לרסן את עצמו, מפני שכל חייו מוקדשים להנאות מגושמות. כל כסף שיש לו הוא חייב להוציא, והוא מצליח לשכנע את עצמו שזה לא מותרות, שהוא אכן מוכרח לבזבז את כל כספו.
הכסף של האנשים הללו הוא כסף מת. כסף שאין ממנו תועלת, שמתבזבז על הנאות חולפות שדבר לא נשאר מהם לטווח ארוך. וראו זה פלא, אחר כל ההשקעות העצומות בדירת פאר, במכונית פאר, ברהיטי פאר, הם עייפים נורא, אין להם כח לגדל ילדים, הם לא מסוגלים להוליד יותר משניים שלושה ילדים. גם עם שני הילדים קשה להם להסתדר, הם מוכרחים לצאת לחופשות ארוכות בבתי מלון מפוארים. לכן הם לא יכולים לתת מעשר כספים לצדקה, ולפעמים, מוכרחים להודות, קשה להם לגמור את החודש, הם נאלצים לחיות במינוס. החיים קשים.

היודעים לחיות

ויש שמרוויחים עשרת אלפים ש"ח לחודש, ומקימים משפחה גדולה, ומשקיעים בחינוך ילדיהם. הם קונים בית באחת ההתנחלויות, או בפריפריה הזולה. אין להם כסף לשיעורים פרטיים, אבל הם משקיעים בילדיהם, מחנכים אותם ועוזרים להם בשיעורי בית. בכל חודש הם חוסכים. כשהילדים יגדלו, בעזרת חסכונותיהם יחתנו אותם ויסייעו להם בלימודיהם המקצועיים. הכסף שלהם חי. מכל שקל ושקל שלהם צומח דבר אמיתי. הם יזכו לראות את בניהם כשתילי זיתים סביב לשולחנם. אשרי חלקם.

כיצד ילמד אדם לרסן עצמו

אנשים רבים מתאוננים, כי אלף פעמים החליטו לא לבזבז את כספם לריק, ולא הצליחו. מה יעשו כדי ללמוד לנהל את כספם כראוי?
אכן אדם שכל מאווייו נתונים להנאות חומרניות חולפות, יקשה עליו לרסן את עצמו. כדי להתגבר על התאווה לקניית מותרות, צריך לפתח עולם רוחני עשיר ומספק. עם זאת תופעה מצויה שגם אנשים רוחניים מבזבזים את כספם, וזה מפני שהרוחניות שלהם תלושה ומנותקת מהשיקולים הריאליים. השילוב הנכון בין ערכים ושיקולים ריאליים הוא המתכון להצלחה. הערכים הם האור והשיקולים הריאלים הכלים.
אחת המצוות שמחנכות לכך היא מצוות מעשר כספים שבפרשתנו (דברים יד, כב). ופרשו חכמים "עשר תעשר" עשר כדי שתתעשר. אדם שמתרגל לתת מהונו לטובת הזולת ולשם לימוד תורה, לומד שלא להגרר אחר תאוותיו. הוא מסוגל גם לחסוך. עליו תחול ברכת ה' והוא יתעשר.

על יתומי הקדושים

עוד לא גמרנו להתאבל על קדושי עמנואל, וכבר נרצח הרב אלימלך שפירא מפדואל, והשאיר אחריו אלמנה ושמונה יתומים. ואחריו הכביד אבלנו, על הרב יוסי וחנה דיקשטיין, הנאהבים והנחמדים, בחייהם ובמותם לא נפרדו, ועימם בנם שובאל, הי"ד. אחריהם נותרו תשעה יתומים.
אחר ההלוויות והשבעה, ישארו היתומים לבדם ביגונם. הם יחד עם עוד מאות היתומים שנפלו על מזבחי הסכמי אוסלו הארורים. להחזיר להם את הוריהם לא נוכל, אבל כמי שנושאים על גבם את הסבל הנורא, את קרבן הציבור, חובה על כולנו לתת להם את היחס הראוי.
עלינו לשנן לעצמנו וליתומים, כי הוריהם היו קדושים. וכי עם כל הכאב והיגון, זוהי זכות גדולה מאין כמוה להיות בן להורים שנהרגו על קידוש ה', בעת שקיימו בגופם את מצוות ישוב הארץ. בעולם הזה הקדושים מתו בקיצור ימים, אבל בעולם האמת, הם במעלה העליונה, שאין כל ברייה יכולה לעמוד במחיצתם. חוץ מילדיהם היקרים והחביבים, היתומים הקדושים והמסכנים, שאותם ודאי יאספו אל חיקם ברחמים גדולים.
כסף לא יחסר להם, ב"ה מדינתנו נוהגת בתחום זה כראוי. אבל ליחס ולהשקעה של ההורים אין תחליף. ולכן על החברה כולה, ובמיוחד על סביבתם הקרובה, מוטלת המצווה נוראת ההוד, לטפח את היתומים!
כל כשרון שיש בהם צריך לזכות לטיפוח מירבי. כל בעיה שמתעוררת אצלם צריכה לקבל את הטיפול הטוב ביותר. בעתידם המקצועי והכלכלי הם צריכים לזכות להזדמנויות הטובות ביותר. וכשיגיע פירקם להינשא, צריכה כל משפחה לראות לעצמה זכות וכבוד לחתן את בנה או ביתה לאחד מיתומי הקדושים.
הלוואי ונשכיל לעמוד במשימה הקדושה הזו, להדבק במידתו של הקב"ה שאוהב יתומים ומרחם אלמנות. ויהי רצון שבזכות כך נזכה במהרה לגאולה שלמה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.